קוד: חלד= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה
חלד נזכרת בתנ"ך כמה פעמים בהקשרים שונים:
מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך[וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" - קשור לחיים ומוות;
הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ; אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה" - קשור לימי חייו הקצרים של האדם;
שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" - קשור לעולם הזה, שבו חיים כל העמים;
זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד, עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם. מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת, יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה" - קשור לחיי-האדם הקצרים ועוברים לשווא;
וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד, תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב" - קשור לשינויים העוברים על האדם בחייו.
המפרשים פירשו את המילה בכמה דרכים:
1. "מזל וזמן
"
(רש"י על איוב יא): הכוונה למזלו של האדם, המשתנה מזמן לזמן.
2. מלשון "חלודה
"
(רש"י על תהלים יז): משל לעת הזקנה, שבה האדם כביכול "מחליד" ומתיישן. וכן משל לארץ, "על שם שהיא נושנת וחלודה
"
(רש"י על תהלים מט).
ולענ"ד, השורש חלד קשור לשורש
חדל, שעניינו כמו בלשון ימינו, הפסקה,
בראשית יא8: "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ,
וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר
", בפרט הפסקה מתוך זקנה ומוות,
בראשית יח11: "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים,
חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים
" (פירוט),
שמואל א ב5: "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים
חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה
",
ישעיהו ב22: "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא
" (פירוט),
איוב ג17: "שָׁם רְשָׁעִים
חָדְלוּ רֹגֶז, וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
".
ישנן כמה ראיות לקשר בין המילים:
אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל". והמפרשים פירשו שם, ש"
העולם הזה נקרא חדל וחלד, כמו כבש וכשב" (רד"ק).
הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי".
וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם"
לפי זה, פירוש המילה
חלד הוא: חיי העולם הזה, החיים הזמניים, שסופם
חידלון והפסקה.
בדומה לזה פירש אבן עזרא: "כי
חלד אינו דבר עומד. והעד: וחלדי כאין נגדך, כל יושבי חלד
"
(אבן עזרא על תהלים יז).