קוד: ידיעה כפולה - קשר הדדי בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
יש כמה אנשים שנאמר עליהם שה' ידע אותם. למשל:
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה’ על אברהם את אשר דבר עליו"
בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך"
אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות"
ויש כמה אנשים שנאמר עליהם שהם ידעו את ה'. למשל:
ושמואל טרם ידע את ה’ וטרם יגלה אליו דבר ה’"
אך יש רק אדם אחד (עד כמה שידוע לי) שנאמרו עליו שני הדברים יחד - גם ידע את ה', וגם ה' ידע אותו - משה רבנו:
ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ו אדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה... ויאמר ה' אל-משׁה גם את-הדבר הזה אשׁר דברת אעשׂה כי-מצאת חן בעיני ואדעך בשׁם" (ראו הויכוח על הליכת פני ה' עם ישראל).
גם דוד המלך הרגיש, לאחר דבריו של נתן הנביא בשמ"ב ז, שהגיע למעלה זו, וכך אמר על עצמו:
ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך ד' ה’. בעבור דברך וכלבך עשׂית את כל-הגדולה הזאת להודיע את-עבדך."
נראה, שהידיעה הכפולה מראה על קשר הדדי, קשר קרוב במיוחד, בין ה' לבין האדם.