מות יהונתן ומות רחל

קוד: מות יהונתן ומות רחל בתנ"ך

סוג: מסקנה

מאת: אראל

אל: הערה למאמר "הבה תמים"

רחל ויהונתן מתו שניהם בדמי ימיהם:  רחל מתה בלידתה,  ויהונתן מת במלחמה מול הפלשתים.

בשני המקרים, קדמה למוות קללה מפי אדם קרוב:

• יעקב, בעלה של רחל, אמר ללבן, בראשית לא32: "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה" (פירוט) - הוא קילל את מי שגנב מלבן את התרפים.  יעקב לא ידע שרחל גנבה אותם, אך בכל-זאת היא מתה.
• שאול, אביו של יהונתן, אמר, שמואל א יד39: "כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת" - הוא רצה להוציא להורג את יהונתן על כך שאכל דבש, בניגוד לשבועה שהשביע שאול את העם (ראו הבה תמים). אמנם, באותו זמן העם פדה את יהונתן, אך לאחר זמן הוא נהרג במלחמה עם פלשתים - גם כאן ניתן לראות בכך התגשמות של קללה.

איך זה מסתדר עם הפסוק האומר שקללת חינם לא תבוא? - נראה שבשני המקרים, האדם שמת לא היה צדיק לחלוטין:

• רחל גנבה, ועל-פי ההלכה - בן-נח שגונב חיב מיתה;

• יהונתן ביזה את אביו כשאמר, שמואל א יד29: "עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ".  לפי התורה, שמות כא17: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת", ו דברים כז16: "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ".

אם כך, זו לא היתה לפי זה, המוות המוקדם לא נבע מהקללה דווקא, אלא מחטאם של הגיבורים; לא היתה כאן קללת חינם.