קוד: זמה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא"
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה" (פירוט)
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם"
וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי וָאֲנַתְּחֶהָ וָאֲשַׁלְּחֶהָ בְּכָל שְׂדֵה נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל כִּי עָשׂוּ זִמָּה וּנְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל"
נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלִַם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד"
וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה... יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני ידוד ולא עשיתי את הזִמָּה על כל תועבתיך... את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם ידוד"
אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם וְאֶל הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתוֹכֵךְ... ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא ב זִמָּה ואיש את אחתו בת אביו ענה בָךְ"
וַתִּפְקְדִי אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ... והשבתי זִמַּתך ממך ואֵת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד... ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזִמַּתך ותזנותיך... לכן כה אמר אדני ידוד יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם אֵת שאי זִמַּתך ואֵת תזנותיך... ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה... והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזִמַּתכנה... ונתנו זִמַּתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני ידוד"
בְּטֻמְאָתֵךְ זִמָּה יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ לֹא תִטְהֲרִי עוֹד עַד הֲנִיחִי אֶת חֲמָתִי בָּךְ"
אם נפתה לבי על אשה, ועל פתח רעי ארבתי... כִּי הואזִמָּה ו[הִיא]עון פְּלִילִים"
וגדר המילה הזאת, היא נגזרת מן פעל זמם, שמורה על המחשבה בעצה עמוקה, אם להיטיב אם להרע... ושם זימה הונח רק על השתקעות המחשבות בחטא ובזנות לבד. ועל-כן בא במה שכתוב אל תחלל את בתך להזנותה... ומלאה הארץ זמה, שעל-ידי ההפקר את בנותיהם לזנות ישתקעו כולם במחשבתו הזנות ובחטאים מצד התפרצות וההפקר. וכן העיר, כי בביאת אשה ובתה תתגבר בו טומאת הלב והמחשבה הרעה במאד, אין הבדל בין לקח האשה ובא על בתה או לקח הבת ובא על אמה, ובזה ידעינן ששניהם שוים גם בעונש, אחר שהעידה תורה שהשתקעות יצר הלב בם אחד ושווה" (מלבי"ם, התורה והמצוה קדושים סימן קיא).
אך יש לפחות פסוק אחד שבו "
זמה " מציינת מחשבה רעה, תכנית שמטרתה לגרום נזק לזולת (כמו
מזימה):
וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים, הוּא זִמּוֹת יָעָץ, לְחַבֵּל ענוים[עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט"
וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, חֶבֶר כֹּהֲנִים, דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה, כִּי זִמָּה עָשׂוּ" -הכהנים ביצעו את תכניתם לרצוח את הנביאים (ע"פ רש"י), או: הכהנים רצחו את הנביאים בדרך לשכם כאילו שהנביאים עשו מעשה זמה כמעשהו של שכם בן חמור (ראו מלבי"ם).
אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה, וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד" - יש להם תוכנית להזיק, וכדי לבצע אותה הם משתמשים בשוחד; או: מצד אחד הם עוסקים בזנות (עבירה בין אדם למקום), ומצד שני הם עוסקים בשוחד (עׂבירה בין אדם לחברו).
קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ" - רודפי המחשבות הרעות או מעשי הזנות מתקרבים זה לזה רק משום שהם מתרחקים מהתורה (ראו מלבי"ם)
כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה" - הכסיל מבצע בקלות את מחשבותיו הרעות (פירוט), או מבצע בקלות מעשי זנות (הגאון מווילנה).
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ" - הרשעים מביאים את קרבנותיהם מתוך מחשבה רעה, להתגאות על הזולת או להציג את עצמם כצדיקים כדי שלא יחשדו בהם (פירוט); או: הרשעים מביאים את קרבנם תוך שהם חושבים מחשבות של זנות וטומאה.
זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ"
יָמַי עָבְרוּ זִמֹּתַי נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי" - ע"פ המפרשים, איוב מתלונן שמרוב צרות הוא איבד את מחשבותיו הטובות.