קוד: מלכי פרס בתנ"ך בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
בתנ"ך נזכרו כמה מלכים פרסיים, וכדי להבין את הרקע לאירועי התנ"ך ראוי לברר את סדר הזמנים ביניהם. נבדוק קודם-כל את השמות והיכן הם נזכרים.
כורש נזכר כבר בנבואות
ישעיהו, כמלך שיכבוש גויים ומלכים, ויסייע לבניין ירושלים,
ישעיהו מד28: "הָאֹמֵר
לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַים תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד
";
ישעיהו מה1: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ
לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ, לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ, לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ
".
כורש נזכר כמה פעמים גם בספר
דניאל. דניאל גלה לבבל כשהיה נער, עוד בימי המלך יהויכין. הוא ראה את סופה של מלכות בבל בימי בלשצר, וחי גם בימי מלכי פרס,
דניאל א21: "וַיְהִי דָּנִיֵּאל עַד שְׁנַת אַחַת
לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ
",
דניאל ו29: "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת
כּוֹרֶשׁ פרסיא[פָּרְסָאָה]
",
דניאל י1: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ
לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל...
".
בספר
דברי הימים מסופר, שמייד לאחר שעלה לשלטון, נתן כורש רשות לבנות את המקדש,
דברי הימים ב לו22-23: "וּבִשְׁנַת אַחַת
לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל
" (פירוט).
הצהרה זו נזכרת גם
בספר עזרא (פירוט), שם נזכר גם שכורש הוציא את כלי בית ה' שגלו בימי מלך בבל,
עזרא א8: "וַיּוֹצִיאֵם
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה
" (פירוט). לאחר הצהרת כורש, עלו ליהודה עשרות אלפי יהודים, בהנהגת זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק, והם התחילו לבנות את המקדש,
עזרא ג7: "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים, לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם
" (פירוט). בהמשך (עזרא ד) מסופר שצרי יהודה ובנימין רצו להשתתף בבניין, אבל ראשי יהודה סירבו, וכתוצאה מכך הצרים ניסו לשבש את הבניה ע"י פניה לשלטונות הפרסיים. הדבר התחיל כבר בימי כורש, ונמשך בימי המלכים שאחריו,
עזרא ד5-7: "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים. ובימי ארתחששתא...
".
בתולדות פרס ישנם שני מלכים שנקראו כורש (Kurus; האות s נקראת כמו ש ימנית).
מסתבר, שנבואות ישעיהו מתייחסות ל כורש הראשון, שחי באותה תקופה. אולם כורש שנזכר בספר דניאל, דברי-הימים ועזרא הוא כורש השני. נבואות ישעיהו על כורש התגשמו רק לאחר שני דורות, בימי נכדו, שגם הוא נקרא כורש.
מלך בשם
דריוש המדי נזכר בספר
דניאל. הוא קיבל את המלכות בגיל 62, מייד לאחר נפילת בבל בימי בלשצר,
דניאל ו1: "וְדָרְיָוֶשׁ מדיא[מָדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין.
שְׁפַר קֳדָם
דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי להון בְּכָל מַלְכוּתָא
" (פירוט). מסופר שם, ששריו רצו לפגוע בדניאל ולמנוע ממנו להתפלל, אך מזימתם נכשלה והמלך דריוש חלק לו כבוד. לאחר מכן נאמר שדניאל הצליח במלכותו וגם במלכות כורש הפרסי,
דניאל ו29: "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת
כּוֹרֶשׁ פרסיא[פָּרְסָאָה]
". בהמשך ספר דניאל נזכר
דריוש בן אחשורוש מזרע מדי, אשר המלך על בבל,
דניאל ט1: "בִּשְׁנַת אַחַת
לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים
" (פירוט). הוא נזכר גם ב
דניאל יא1: "וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת
לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ
".
דריוש המלך נזכר גם בספר
חגי - כל הספר מתרחש בשנה השניה לדריוש המלך; בזמנו התחדשה עבודת בית המקדש השני,
חגי א1: "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם
לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ... הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל...
". וכן
חגי א15,
חגי ב10. גם חלקים גדולים מספר
זכריה היו בזמן דריוש המלך,
זכריה א1: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם
לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר
", וכן
זכריה א7,
זכריה ז1: "וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע
לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו
".
דריוש מלך פרס נזכר פעמים רבות בספר
עזרא. מסופר שם, שבימי כורש ניסו צרי יהודה ובנימין לבטל את בניין המקדש, ומזימתם נמשכה עד ימי דריוש,
עזרא ד5-7: "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים. ובימי ארתחששתא...
". עבודת בית המקדש בטלה עד השנה השניה לדריוש,
עזרא ד24: "בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס
", ואז התנבאו חגי וזכריה ועודדו את היהודים להמשיך בבניה,
עזרא ה1: "וְהִתְנַבִּי חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נביאיא[נְבִיַּיָּא] עַל יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן
". לאחר חליפת-מכתבים עם שרי דריוש, הורה דריוש לפתוח את הארכיון בבבל,
עזרא ו1: "בֵּאדַיִן
דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל
", גילה מחדש את הצהרת כורש, ואישר ליהודים להמשיך בבניית המקדש, בהתאם לרשיון שניתן להם מטעם שלושה מלכים:
כורש, דריוש, וארתחשסתא,
עזרא ו14: "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא, וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל, וּמִטְּעֵם
כּוֹרֶשׁ, וְדָרְיָוֶשׁ, וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס
". בניית המקדש הסתיימה תוך ארבע שנים, בשנת שש לדריוש,
עזרא ו15: "וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא
".
דריוש הפרסי נזכר גם ב
נחמיה יב22: "הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי
".
בתולדות פרס ישנן ארבע דמויות מרכזיות שנקראו דריוש (Darayavaus):
דריוש של ספר דניאל לא מתאים לאף אחד מהם, שכן הוא נזכר מייד לאחר נפילת בבל, ובמקביל לכורש, בעוד שדריווש הראשון שלט שני דורות מאוחר יותר. מסתבר שכורש, מייד לאחר שכבש את בבל, מינה אדם בשם "דריוש", שהיה מזרע מדי, למושל מדינת בבל. דניאל חי בבל, והיה שר של אותו מושל. כיוון שהיה רק מושל משני, הוא אינו נזכר בתולדות פרס. ואולי זו הסיבה שהוא נקרא
דריוש המדי, להבדיל בינו לבין דריוש העיקרי.
דריוש של ספר עזרא מתאים, מבחינת חשבון השנים, לדריווש הראשון, שעלה לשלטון כ-37 שנים אחרי הצהרת כורש (29 של כורש ועוד 8 של כנבוזי). הסיבה: בזמנו עדיין חיו זרובבל ויהושע, שעלו ליהודה בימי כורש (אולם יש מזהים אותו עם דריווש השני, וצ"ע).
במדרש מצאנו דעה שלפיה "דריוש האחרון - בנה של אסתר היה, טהור מאמו וטמא מאביו
"
(רבי יהודה ברבי סימון,
ויקרא רבה יג ה); ומסתבר שהכוונה ל
דריווש בן אחשוורוש (אולם
הרב אליהו מאלי מזהה אותו עם דריווש הראשון, וצ"ע).
אחשורוש הוא כידוע המלך של מגילת
אסתר,
אסתר א1: "וַיְהִי בִּימֵי
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה
" (פירוט). מחוץ למגילה, נזכר שם זה עוד פעמיים:
בספר
דניאל, כאביו של דריווש המדי,
דניאל ט1: "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים
" (פירוט);
ובספר
עזרא, כאחד המלכים שבזמנם בטלה עבודת המקדש,
עזרא ד5-7: "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם, כָּל יְמֵי
כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים. ובימי
ארתחששתא...
".
בתולדות פרס לא נזכר מלך בשם זה, אבל נזכר שם דומה מאד - חשיארש (Xsaya-rsa; היוונים קראו לו "קסרקסס"):
ואכן יש המזהים את אחשורוש כחשיארש הראשון. אולם יש מזהים את אחשוורוש כארתחשסתא הראשון בנו של חשיארש הראשון. וצ"ע.
ארתחשסתא (או ארתחששתא בשין שמאלית) נזכר פעמים רבות בספרי עזרא ונחמיה.
בתחילת ספר עזרא (א-ו, תקופת זרובבל ויהושע), נזכר ארתחשסתא כאחד המלכים שבימיהם הצליחו צרי יהודה ובנימין לעכב את בניין המקדש,
עזרא ד7: "וּבִימֵי
אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָותָיו עַל
ארתחששתא[אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס...
" (פירוט),
עזרא ד23: "אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי
ארתחששתא[אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא, וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל
". לעומת זאת, בהמשך מסופר, ששבי יהודה דווקא הצליחו לבנות את המקדש ברשיון שניתן להם מטעם כורש, דריווש, וארתחשסתא,
עזרא ו14: "וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נביאה[נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ
וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס
".
בהמשך ספר עזרא (ז-י), נאמר,
עזרא ז1: "וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס, עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה...
". נראה שמדובר כאן בתקופה אחרת: מנהיגי העם כבר אינם זרובבל ויהושע, אלא עזרא ונחמיה.
עזרא ז7: "וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלָים בִּשְׁנַת שֶׁבַע
לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ
" (פירוט),
עזרא ז11: "וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מצות ה' וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל...
",
עזרא ח1: "וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל
",
נחמיה ב1: "וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן
שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו
" (פירוט),
נחמיה ה14: "גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד
שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי
" (פירוט),
נחמיה יג6: "וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלָים כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם
לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ
". התקופה המתוארת שם היא בין שנת 7 לבין שנת 32 לארתחשסתא.
בתולדות פרס ישנם ארבעה מלכים שנקראו ארתחשסתא (Artaxsaca, בלשון היוונים "ארתקסרקסס"):
ארתחשסתא הנזכר בעזרא א-ו הוא בוודאי ארתחשסתא הראשון, שכן הוא היה בזמן הנביאים חגי וזכריה, אחרי אחשורוש ודריוש הראשון, ולפני דריוש השני.
לגבי ארתחשסתא הנזכר בעזרא ז-י ובנחמיה א-יג, כיוון שהתקופה מאוחרת יותר, ייתכן שהוא ארתחשסתא השני. וצ"ע.