קוד: קדם - הר הזיתים בתנ"ך
סוג: כלל_אזור
מאת: אראל
אל:
הכל מתחיל מהפסוק
(בר' ב8): "וייטע ה' א-להים גן בעדן
מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר
".
יש דעות שונות בקשר למיקום של עדן. אני מניח ש"עדן
" זו ירושלים (ע"ע
קטע מתוך המאמר 'נהרות גן העדן'), ו"מקדם
" הכוונה בצד המזרחי – במקום שהיום נמצא הר הזיתים.
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן(ב10) – הנהר יצא מהמרכז של עדן, והשקה את הגן שנמצא במזרח:
וישלחהו ה' א-להים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם(ג23) – ה' שילח אותו בדרך הקצרה ביותר החוצה מעדן – למזרח (ייתכן שאדם התיישב ב"
מעלה אדמ ים" שממזרח לירושלים – ע' יהושע טו 7).
ויגרש את האדם, וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, לשמור את דרך עץ החיים– אבל היום אנחנו לא רואים שם כרובים וחרב (וגם לא בשום מקום אחר בעולם), כי ה' כיסה אותם בהר – הר הזיתים. גן-עדן נמצא מאז והלאה בתוך הר הזיתים.
"כבוד ה'" נשאר בתוך הגן, על הכרובים. ולכן בכל מקום שכתוב שאדם התרחק מגן-עדן – הכוונה היא להגיד שהוא התרחק מה'.
ויצא קין מלפני ה', ויישב בארץ נוד קדמת עדן" (הוא התרחק עוד יותר מזרחה מעדן ולכן נאמר שהוא יצא מלפני ה').
ויהי בנוסעם מקדם, וימצאו בקעה בארץ שנער, וישבו שם" - ע"פ מקורות שונים נראה לי, שנוח ובניו התיישבו, אחרי המבול, באיזור ארץ ישראל, ופרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד. והפסוק "
ויהי בנוסעם מקדם" משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא "
מקדם") ומארץ הקודש, והלכו מזרחה לאזור שנער. המשמעות של זה היא גם שהם התרחקו מה', כמו שפירשו חז"ל: "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה".
ויבחר לו לוט את כל כיכר הירדן, וייסע לוט מקדם": הפסוק קשה, כי לוט לא נסע מ המזרח אלא ל מזרח! לכן נראה לי שגם כאן הכוונה היא שלוט התרחק מגן-עדן והלך מזרחה. בפסוק הקודם כתוב: "
ויישא לוט את עיניו, וירא את כל כיכר הירדן, כי כולה משקה, לפני שחת ה’ את סדום ואת עמורה, כ גן ה’, כארץ מצרים, בואכה צוער" כלומר: כיכר הירדן היתה דומה מבחינה חיצונית לגן-עדן, ולוט התרחק מגן-עדן האמיתי ("
מקדם") והלך לגן-עדן המדומה. (גם כאן פירשו חז"ל: "הסיע עצמו מקדמונו של עולם, ואמר אי-אפשי לא באברם ולא בא-להיו").
כאמור, בספר בראשית שכן "כבוד-ה'" על הכרובים שבגן-עדן. אבל בספר
שמות רצה ה' להשכין את כבודו בתוך בני-ישראל, ולכן ציווה עליהם שיעשו לו
משכן, ובתוכו – בקודש-הקודשים – ישימו ארון ועליו כפורת עם שני כרובים (הקבלות נוספות בין בית המקדש לגן עדן).
כבוד ה' שכן על הכרובים במשכן, ואח"כ במקדש. אבל לפני שה' החריב את מקדשו – הוא הוציא את כבודו מהמקדש, כמו שראה יחזקאל: "ויעל כבוד ה’ מעל תוך העיר, ויעמוד על
ההר אשר
מקדם לעיר
". ועכשיו ברור למה כבוד ה' הלך דווקא לשם: הוא חזר אל המקום שהיה בו לפני שנבנה המקדש – גן-עדן – שנמצא "מקדם
" לעיר.
ויצא ה’ ונלחם בגויים ההם..., ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם...– כבוד ה' ייצא מגן-עדן ויעמוד על הר-הזיתים.
ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה, גיא גדולה מאוד, ומש חצי ההר צפונה וחצייו נגבה...-- הר-הזיתים ייבקע כדי שגן-עדן יתגלה.
והיה ביום ההוא ייצאו מים חיים מירושלים, חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון; בקיץ ובחורף יהיה-- נהר ייצא מעדן להשקות את הגן. וכן כתוב גם (יואל ד18): "
ומעיין מבית ה’ ייצא, והשקה את נחל השיטים" וגם (יחזקאל מז12-1): "
וישיבני אל פתח הבית, והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה, כי פני הבית קדים...
ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל, לא ייבול עלהו ולא ייתום פרייו, לחודשיו יבכר, כי מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פרייו למאכל, ועלהו לתרופה"
ויוליכני אל השער, שער אשר פונה דרך הקדים... וכבוד ה’ בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים"
כי ניחם ה’ ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן ה’..." וגם (יחזקאל לו 35): "
ואמרו: הארץ הלזו הנשמה הייתה כגן עדן..."
ההסבר הזה הוא דרשני למדי, ויש בו כמה נקודות חלשות:
בני עדן אשר בתלאשר", יח' כז23: "
חרן וכנה ועדן רוכלי שבא"; עמוס א 5: "
ושברתי בריח דמשק, והכרתי יושב מבקעת אוון, ותומך שבט מבית עדן"). מכל המקורות האלה נראה שזה מקום באזור ארם. לפי זה הפירוש הפשוט של "
בעדן מקדם" הוא "בארץ שנקראת עדן, שנמצאת ממזרח לא"י", וזה בכלל לא קרוב לירושלים...
מעלה אדֻמים" מנוקד בקובוץ ולכן לא סביר שהוא נקרא על-שם אָדָם (אלא-אם-כן משנים את הניקוד).
קדמת עדן" (המקום שאליו גלה קין) הוא "בחלק המזרחי של ארץ עדן" ולא "ממזרח לעדן". לפי זה בכלל לא בטוח שקין התרחק מגן-עדן (להפך: נראה מזה שהוא דווקא חזר לארץ עדן והתיישב במזרחה).
וייסע לוט מקדם" הוא, שלוט התרחק מהמקום שבו חנה אברם באותו זמן: "
מקדם לבית-אל" (בראשית יב8). [אמנם, ע"פ המדרש זה דווקא מסתדר מצוין. כי בבראשית כח 17-11 מסופר שיעקב ישן בבית-אל וראה את "
שער השמיים". ולדברי חז"ל "שער השמים" נמצא בדיוק מעל ירושלים. יש כמה הסברים לזה (ע' רש"י ורמב"ן שם), אבל לי נראה שבזמן האבות בית-אל באמת היתה בירושלים – רק אחר-כך היא זזה צפונה.לפי זה אברם היה בדיוק באזור של גן-עדן – "
מקדם לבית-אל"].