קוד: ביאור:איכה א8 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
איכה א8: "
חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַים, עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ; גַּם הִיא נֶאֶנְחָה, וַתָּשָׁב אָחוֹר
"
ירושלים
חטאה שוב ושוב,
ועל-כן היתה
לנידה - נחשבה טמאה בעיני ה' ובעיני הגויים;
כל האנשים שבעבר
כיבדו אותה, עכשיו
מזלזלים בה, כי
ראו אותה מגלה את
ערוותה בהפקרות; גם היא
נאנחה מכאב כנידה,
ושבה לאחור מרוב בושה.
---
הפסוק מתמקד בירידת המעמד של ירושלים, מעיר נכבדת לעיר בזויה ומושפלת. חטאינו, במיוחד בתחום העריות, גרמו לעמים שמסביבנו לזלזל בנו.
חטא חטאה - לא כתוב איזה חטא בדיוק; החזרה על השורש
חטא באה להדגשה ולחזרה - חטאה שוב ושוב
(כמו בפסוק 2: "
בכו תבכה
" - בוכה שוב ושוב) .
נידה - המילה מופיעה בכתיב זה רק כאן, ולפי הכתיב, היא מהשורש "נוד" שעניינו תנודה ונדידה, כמו
בראשית ד12: "
נָע
וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ
"
(
רש"י) , וכמו שחזה אחיה השילוני על מלכות ישראל בימי ירבעם בן נבט,
מלכים א יד15: "
וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר
יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם, וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם; וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים אֶת ה'
" (
פירוט).
אולם, צליל המילה דומה מאד למילה
נִדָּה , המציינת טומאה וגילוי עריות,
ויקרא יח19: "
וְאֶל אִשָּׁה
בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ
",
ויקרא כ21: "
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו -
נִדָּה הִוא, עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ
",
עזרא ט11: "
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ
נִדָּה הִיא,
בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם
", ועוד. וייתכן שזו המשמעות גם כאן: ירושלים חטאה, ולכן נחשבה בין הגויים כ"מדינה טמאה" (
pariah state), מדינה שכולם מתעבים אותה. וכן, בגלל החטאים שחטאה, היא התרחקה מה' "
כנידה שמתרחקת מבעלה
"
(רמ"ד ואלי) . וזה מתאים להמשך הפסוק:
וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם";
וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי , וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד; וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם" (ע"פ רמ"ד ואלי) .