קוד: ביאור:אסתר ט19 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אסתר ט19: "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים[הַפְּרָזִים], הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ
".
בימינו חג פורים כולל שני ימים - הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון חוגגות ב-15 באדר, ושאר המקומות חוגגים ב-14 באדר. אולם הפסוק שלנו מתאר שלב מוקדם יותר. הפסוק נכתב עוד לפני שנאמר שמרדכי ואסתר קבעו את החג לדורות; מייד לאחר נס פורים, החליטו היהודים הפרוזים (שהם היהודים היושבים בערי הפרזות, ערים ללא חומה) לחגוג את חג פורים ב-14 באדר; הם עשו זאת מיוזמתם, ללא התערבות של מרדכי ואסתר (לפירושים נוספים ראו שלבים בקביעת חג הפורים).
מדוע דווקא היהודים הפרוזים קבעו חג לפני שאר עם ישראל? כמה תשובות.
1. סכנת ההשמדה היתה גדולה יותר ליהודים שישבו בערי פרזות, ללא חומה שתגן עליהם, ולכן דווקא הם החליטו לקבוע חג לדורות: "וכשציוה אחשוורוש להשמיד להרוג ולאבד, היו הפרזים והעיירות שאין להן חומה סביב בספק וסכנה גדולה... יותר מן המוקפין... לפי שהיה הנס גדול בפרזים והיה עליהם הסכנה יותר
"
(חידושי רמב"ן על מגילה ב.).
ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים"). מן הסתם, בגלות לא היו ערים מוקפות חומה ליהודים בלבד, אלא ודאי רוב הערים המוקפות חומה היו מעורבות. אם כך, הסכנה ליהודים בערים אלו הייתה דווקא גדולה יותר: "
מעתה, ישראל היושבים בעיירות המוקפות שבחוצה לארץ שלא היו יכולין לבטוח בחוזק החומה, שהרי אויביהם היו בתוכם עמהם - למה לא עשו מעצמם יום משתה ושמחה כמו שעשו הפרזים?" (הר"ן על הרי"ף למגילה ב.).
2. בערים המוקפות חומה, שבהן הצפיפות גדולה יותר, ולכל יהודי ישנם שכנים גויים שגרים לידו, חששו היהודים לחגוג את ניצחונם בגלוי, ולכן לא חגגו עד שמרדכי ואסתר חייבו אותם.
3. הפסוק הוא מקוצר, ולמעשה גם היהודים בערים המוקפות חומה קבעו לעצמם חג באופן ספונטני ב-15 באדר, וזה לא נכתב כי אפשר להבין את זה מתוך ההקשר, כמו שהסיקו בתלמוד בבלי, מגילה ב:, לגבי החג שאנו חוגגים היום
(נראה שכך פירש הר"ן על הרי"ף שם, וכנראה גם
רוני גולדברג בדף קשר 694: "לפי הסברנו, המציאות והמנהג בקרב העם היו לחגוג יומיים
").