אי הזכרת שם ה' במגילה

קוד: אי הזכרת שם ה' במגילה בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: הרב קורמן

אל: תכלת אברהם

י"ח) מדוע לא הוזכר שם ה' במגילה?

שתי סיבות היו לכך:

א) כאשר הדת נוצלה להוללות ולכל מעשה תועבה, לא רצו לשלב ב"קומדיה" זו גם את שם ה'.

ב) המגילה נכתבה בראשונה בפרסית ולא בעברית. את שם ה' לא ניתן להעתיק לאף שפה אחרת. כל המתרגמים הגדולים הזכירו בתירגומם את ה' באותיות עבריות. אחד שניסה לכתוב את שם ה' באותיות יווניות כתב ביטוי מוזר ומשונה. בספר "התורה וכתבה" (טרם פורסם בדפוס) הסברתי את הנושא באריכות וציטטתי את המקורות (ראה ב"ערוך" בערך "פופי" המסביר זאת).

ר' אברהם אבן עזרא בפתיחה לפירושו למגילת אסתר שאל:

והנה אין במגילה הזאת זכר ה', והיא מספרי הקודש? הוא השיב: והנכון בעיני, שזאת המגילה חיברה מרדכי וכו' והעתיקוה הפרסים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם, והנה הם עובדי עבודת גלולים, והיו כותבים תחת השם הנכבד והנורא, שם תועבותם, כאשר עשו הכותים, שכתבו תחת 'בראשית ברא אלקים' - 'ברא אשימא'. והנה כבוד ה' שלא יזכרנו מרדכי במגילה.

מקור רעיונו הוא בדברי רבנו סעדיה גאון (דבריו מצוטטים ב"ויוסף אברהם" מהדורה תניינא, בפירושו על המגילה ד,יד).

ר' יצחק עראמה דחה את דבריו, כי לדעתו המגילה לא הועתקה מכתבי מרדכי ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם אלא ההיפך. המגילה נכתבה בדברי הימים של מלכיהם, ומרדכי העתיקה וכתבה בעברית, לכן לא הוזכר בה שם שמים. אולם במגילה כתוב: "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... "(ט,כ).

"וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית" (ט,כט). מהנאמר משתמע, שמרדכי ואסתר כתבו את המגילה ולא שהעתיקוה מדברי הימים של מלכי פרס. הסיבה לאי הזכרת שם ה' נובע מכך, שכתבוהו בלועזית (פרסית או יוונית) ולא יכלו לכתוב את שם ה' בשפות אלה.

עובדה היא, שבשבע התוספות למגילת אסתר, שפורסמו בתירגום השבעים והוכנסו בספרים החיצוניים, מופיע שם ה' 42 פעם. בתוספות אלה העלו המחברים את רעיונותיהם וסיפוריהם, שלא תמיד תאמו את התיאור במגילה. תוספות אלה חוברו בזמן מאוחר יחסית. רוב המלוּמדים סבורים שלפחות חלקן נכתבו במקור בעברית (ראה "הספרים החיצוניים" מאת אברהם כהנא, כרך א' מעמ' תקל"ט ואילך), לכן לא היתה להם שום מניעה שלא להזכיר שם ה'. כותבי המגילה עצמה, שנכתבה תחילה פרסית, לא יכלו להזכיר שם ה', כי כאמור, שם ה' לא ניתן לתירגום לאף שפה אחרת. מרדכי ואסתר במעמדם הרשמי, כתבו את המגילה, שתתאים לכל האוכלוסיה. בשל כך לא היתה להם אפשרות לכתוב את שם ה', שלא ניתן להעתיקו לשפה אחרת. לעומת זאת אלה שכתבו את ה"תוספות" למגילה, ובכלל זה את הספרים החיצוניים, גם אם כתבו אותם ביוונית, הכתיבה היתה מיועדת לבני ישראל, אשר ידעו טוב יותר יוונית מאשר עברית, לכן הם יכלו לכתוב את שם ה' באותיות עבריות.