החכמה מנסה להחזיר נושרים לבית הספר

מקורות ופירושים נוספים

החכמה קוראת לפתיים לשוב אליה, ומציעה להם שלוש הצעות; ניתן לפרשן לפי כל אחד מהפירושים לפסוק הקודם:

2. אם הפסוק הקודם מתאר קריאה של מורות חכמות אל נערי רחוב שיחזרו לספסל הלימודים, אז הפסוק שלנו מתאר שלוש הבטחות של המורות החכמות, לשיפור איכות ההוראה:

• תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור הגיוני;   בית ספר הוא מוסד חינוכי, ויש בו תוכחות ומתיחת ביקורת על התנהגויות מסויימות - אבל החכמה מבטיחה שהתוכחות יהיו הגיוניות ולא שרירותיות.
  המילה תשובו מציינת גם ש"התוכחות... אינם משהו חדש בשבילנו, או משהו עתיק שכבר אין אליו התייחסות, אלא דבר שאכפת לנו ממנו, שיש לנו עדיין זיקה אליו. אולי אנחנו שכחנו את התוכן, וגם המילים לא נשמעות מוכרות כבעבר, אבל עדיין יש לנו קשר אל הדברים. לא רק שאין לנו להתחמק מהתוכחה, אלא גם ראוי שנשוב אליה, שנרצה ונצפה למישהו שיעמיד אותנו על מקומנו" (אורי יעקב בירן, "תוכחתי רוחי ודברי", אתר כיפה).
• הביע = מלשון מעיין נובע;   רוח = תנועה מהירה;   החכמה מבטיחה, שנושאי הלימוד יתחדשו ויתרעננו כמעיין נובע, ינועו ויתעדכנו במהירות.
  המושג הבעת רוח מציין גם, שדיבורו של המורה צריך להיות אישי ואמיתי, מכל הלב: "כל הדיבורים שלו...יוצאים מנפשו, מרוחו... [הדיבור] מייצג את נשמתו של הדובר, את הערכים והאמונות שלו, אותו ממש" (אורי יעקב בירן, "תוכחתי רוחי ודברי", אתר כיפה).
• דעת = היכרות קרובה;   אתכם = עמכם;   החכמה מבטיחה, שתהיה היכרות קרובה ואישית בין המורים לתלמידים; וכן, שנושאי הלימוד יתאימו למה שמעניין את התלמידים, ורלבנטיים לחיים שלהם.

תוכחתי,רוחי,דברי. שלושתם בגוף ראשון - כדי להדגיש את האחריות והמוערבות האישית של המורה בחינוך.

1. אם הפסוק הקודם מתאר קריאה של החכמה המופשטת אל שלושת היצרים שבלב האדם - פתיות ליצנות וכסילות, אז הפסוק שלנו מתאר שלוש תרופות לשלושת היצרים האלה:

• כנגד הפיתויים - תשובו לתוכחתי: בכל פעם שאתם מרגישים פיתוי לעשות דבר רע, תחזרו ללמוד את התוכחות (= ההוכחות ההגיוניות) שמסבירות מדוע זה רע: "רפואתם - לשבר תאוותם ויצרם בדברי תוכחה ומוסר".
• כנגד הליצנות - הנה אביעה לכם רוחי: בכל פעם שמתעוררות בכם מחשבות של לעג והבל, לכו ללמוד ותראו איך מעיין נובע של רוח חכמה נכנס ללבכם: "ואז תהיה לכם, על-ידי רוח הקודש, הנאה גדולה כמעיין הנובע... והנאת רוח הקודש גדולה מרוח הטומאה, מפני שזו היא הנאה אמיתית".
• כנגד הכסילות, שנאת הדעת - אודיעה דברי אתכם: בתנ"ך, הפועל ידע מציין קשר קרוב ואישי המביא לאהבה. בכל פעם שאתם מרגישים שנאה וקושי בלימוד, למדו דברי תורה הקרובים ללבכם, "ותראו מתיקותה ותאהבו אותה" (הגאון מווילנה).

לפי פירוש זה, ההקבלה בין הפסוקים היא ישרה, אך אפשר גם לפרש שזו הקבלה כיאסטית:

• תשובו לתוכחתי = בשלב ראשון עליכם לשוב מהכסילות ומהשנאה, ולהיות מוכנים לקבל תוכחה; להכיר בכך שאתם לא מושלמים.
• רוח = כיוון (כמו "ארבע רוחות השמים");   אביעה לכם רוחי = בשלב שני עליכם לשוב מהליצנות ורדיפת ההבלים, ולקבל ממני הנחיה וקריאת כיוון. במקום לרדוף אחרי ליצנות שהיא "הבל ורעות רוח", בואו לשאוב מהמעיין של רוח החכמה.
• אודיעה דברי אתכם = בשלב שלישי עליכם לשוב מהפתיות ומהכניעה להשפעת הסביבה, ולפעול מתוך מודעות ודעת.

ואורי יעקב בירן סיכם: "במקום לרעות בשדות זרים, אומר שלמה המלך, כדאי לשוב לדברים האמיתיים שבאמת קשורים אליכם. התוכחה הזאת, היוצאת מתוך הנפש ומייצגת את רוחו של דוברה, היא, כדרכם של דברים היוצאים מן הלב, תכנס אל הלב" (שם).

3. ואם הפסוק הקודם מתייחס לעם ישראל, אז הדובר בפסוק שלנו הוא משה: "תשובו לתוכחתי - אלו ישראל, שהוכיחן משה על מעשה העגל. הנה אביעה לכם רוחי - בשעה שפירש להם משנה תורה. אודיעה דבריי אתכם - מלמד שהודיען דקדוקיה ופירושיה של תורה, טומאה וטהרה, איסור והיתר." (מדרש משלי, ילקוט שמעוני).