קוד: ביאור:משלי ט3 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי ט3: "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת
"
המורה החכמה בונה בית-ספר מחוץ לעיר, ושולחת נערות (משרתות) לעיר על-מנת לקרוא לתלמידים.
תקרא - החכמה, או כל אחת מן הנערות.
גף בארמית היא כנף,
דניאל ז4: "קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה,
וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ; חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ
גַפַּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא, וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ...
". מהי כנף העיר?
1. "מקום גבוה, שהעוף יפרח שם באגפיו
" (מצודות);
2. "כעל כנפיים, מושב שאינו קבוע
" (רש"י על
בבלי עבודה זרה יט א);
2. ואולי הכוונה דווקא לצדדים,
האגפים הנמוכים יותר של העיר. העיר נמצאת על גבעה. בראש הגבעה יושבת המושלת הכסילה (פסוק 14): "עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת
"; והמורה החכמה יושבת מחוץ לעיר, ושולחת את נערותיה לגייס תומכים על צלעות הגבעה, "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת
" (ראו
הכוח משחית).
3.
גף מציין גם בדידות,
שמות כא3: "אִם
בְּגַפּוֹ יָבֹא -
בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא - וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ
"; רמז לכך שהחכמה נמצאת במיעוט.
משל ונמשל -
המורה החכמה בפסוק זה היא משל לחכמה המופשטת: "החכמה לא תקרא את המסובין בעצמה, רק ע"י
נערותיה, כי החכמה לא תבא אל האדם מעצמו, רק צריך לקבלו מפי החכמים והנביאים והמורים, והם הנערות אשר תשלח בכל דור ודור, ועל ידם
תקרא על גפי מרומי קרת להזמין אל הסעודה
" (מלבי"ם).
ויש אומרים שהיא משל לחכמת ה' בבריאת העולם: "שלחה נערותיה תקרא זה אדם וחוה,
על גפי מרומי קרת שהסיטן הקדוש ברוך הוא וקרא אותן אלהות
" (ויקרא רבה יא א).