קוד: ביאור:משלי ט14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
איך זה שפוליטיקאים, שדיברו בחכמה רבה כשהיו באופוזיציה, התנהגו בכסילות רבה ברגע שהגיעו לשלטון?
רמז לתשובה נמצא בספר משלי, פרק ט. הפרק מדבר, על-פי פשוטו, על שתי נשים - החכמה והכסילות. אולם התיאור של שתי הנשים הללו דומה מאד (ראו
מבנה הפרק). ההבדלים בין שני התיאורים יכולים ללמדנו, מדוע האחת חכמה והשניה כסילה:
על החכמה נאמר,
משלי ט3: "שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת
", ועל הכסילות נאמר,
משלי ט14: "וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת
".
קרת היא קריה, עיר המלוכה;
גפי = מלשון בדידות, כמו ב
שמות כא3: "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא - בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא - וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ
";
כיסא
= משל לכוחו של השליט.
החכמה נמצאת מחוץ לעיר המלוכה, כלומר באופוזיציה. היא צריכה להתאמץ ולשלוח שליחוֹת כדי להביע את דעתה במרומי השלטון. וגם שם היא נמצאת על גפי, כלומר במיעוט. לעומתה, הכסילות נמצאת בתוך עיר המלוכה, יושבת בנחת על כיסא השלטון.
ניתן היה לחשוב שמדובר בשתי נשים שונות, אולם חז"ל פירשו שמדובר באותה אישה! "כתיב
על גפי וכתיב
על כיסא - בתחילה על גפי, ולבסוף על כיסא!
"
(רבה בר בר חנה בסנהדרין לח., ורבא בעבודה זרה יט.).
אותה אישה בדיוק יכולה להיות חכמה או כסילה - כשהיא באופוזיציה, היא נאלצת לפעול בחכמה, להשקיע ולהתאמץ ולשלוח שליחות כדי שישימו לב אליה במרומי קרת; אולם כשהיא כבר מגיעה לכיסא השלטון, היא מרגישה שכבר אין לה צורך להתאמץ, והיא יושבת בעצלות בפתח ביתה.
כתיב על גפי וכתיב על כסא, בתחלה על גפי (מקום גבוה) ולבסוף (כשסרח ונטרד) על כסא. מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו אמר הקדוש ברוך הוא מי פתאו לזה אשה אמרה לו, דכתיב (משלי ו, לב) נואף אשה חסר לב": (סנהדרין לח א, רש"י); ובאופן דומה, פירשו במדרש על אדם חוה (ויקרא רבה יא א, מדרש משלי (בובר)).
רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסא, בתחלה על גפי ולבסוף
על כסא (בתורה
משתעי, שלחה נערותיה תקרא - תלמידים העוסקין בה, על גפי - משמע כעל כנפים, מושב שאינו קבוע; וכתיב קרא אחרינא: על כסא - מקום כבוד קבוע, כמו רק הכסא אגדל ממך. לשון אחר: בתחילה על גפי - יחידי בלא תלמידים, כמו אם בגפו יבא)" (עבודה זרה יט א, רש"י)
פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת" (פירוט).
על גפי - כמו על גבי" (רמב"ן על שמות טו י).
גפי - ענין כנף, ובדרז"ל עד בין אגפים (חולין מ"ו), ור"ל במקום גבוה, שהעוף יפרח שם באגפיו. על גפי - על גבהי מרום העיר" (מצודות).
"החכמה לא תקרא את המסובין בעצמה, רק ע"י "נערותיה", כי
החכמה לא תבא אל האדם מעצמו, רק צריך לקבלו מפי החכמים והנביאים והמורים,
והם הנערות אשר תשלח בכל דור ודור, ועל ידם "תקרא על גפי מרומי קרת" להזמין
אל הסעודה
"
(מלבי"ם) "והנה,
הכסילות והפתיות לא בנו בית נכון על עמודים, כי ביתם תלוי באויר, והם
מחריבי הבית הגדול שהוא העולם המכונן על עמודי החכמה, והיא לא הכינה טבח
ויין מסך ושלחן, כי היא חסרה כל טוב ואושר ריקה מכל מחמדי הנפש, והיא לא
תשלח נערותיה, רק היא עצמה
ישבה לפתח ביתה, כי הכסילות וציוריה הרעים יבואו מעצמם אל האדם, והיא יושבת
על כסא במרומי קרת,
כי היא היושבת על כסא במלכות הגויה, וכל כחות הגויה נמשכים אחריה, והיו לה
לעבדים...
"
(מלבי"ם)