קוד: ביאור:משלי י25 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי י25: "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
"
כשבוחנים את מעמדם של אנשים, ובמיוחד של עמים, רצוי להתייחס לטווח הארוך:
סופה = סערה, צרה או מלחמה הבאה במהירות מאת ה'.
כעבור סופה - ניתן לפרש לפי שתי משמעויות שונות של האות כ:
1. כ- = כאשר-: כאשר עוברת הסופה, מגלים שאין רשע; לרשע אין שורשים, הוא חושב רק על הטווח הקצר, כשקצת קשה הוא מתייאש, ולכן אינו יכול לשרוד בתקופות סוערות (מלבי"ם).
2. כ- = כמו-: כמו סופה, שגורמת הרבה הרס אך בסוף שוככת ומשאירה את העולם שקט, כך גם הרשע, שוטף את העולם וגורם הרבה הרס אך בסוף עובר ונעלם (דעת מקרא).
וצדיק יסוד עולם - ניתן לפרש לפי שתי משמעויות שונות של המילה עולם:
1.
עולם = נצח (המשמעות המקובלת בלשון המקרא):
הצדיק הוא
יסוד שקיים
לעולם; לצדיק יש שורשים, הוא חושב על הטווח הארוך, גם כשהמצב קשה והתקופה סוערת הוא לא מתייאש, "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
", בניגוד לרשע שנשבר מהר
(ראב"ע, דעת מקרא).
2.
עולם = תבל (המשמעות המקובלת בלשון חז"ל ובלשון ימינו): הצדיק הוא היסוד של כל העולם, בזכותו יש קיום ויציבות לעולם כולו, בניגוד לרשע הגורם רק הרס
(ר' יונה גירונדי, מצודות). וכדברי חז"ל: "אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר
וצדיק יסוד עולם
"
(רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, בבלי יומא לח ב;
רב כהנא, גטין סא א), "הארץ... עומדת... על עמוד אחד, וצדיק שמו, שנאמר
וצדיק יסוד עולם
"
(רבי אלעזר בן שמוע, בבלי חגיגה יב ב),
ונראה לי ששני חלקי הפסוק מדברים, לא על אנשים צדיקים ורשעים, אלא על קבוצות או עמים: בקבוצה של רשעים, כל אחד מהם חושב רק על עצמו, ולכן, ברגע שמתחילה סופה, כל אחד בורח כדי להציל את עורו, והקבוצה איננה; אך בקבוצה של צדיקים, כל אחד חושב גם על הזולת, הם עוזרים זה לזה להתמודד עם הסופה, וכך מצליחים להתקיים לעולם.
כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (פירוט).
צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט, וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ".
לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט".
הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד" (פירוט).
בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע, וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק" (פירוט).