לחכות בשמחה

קוד: ביאור:משלי י28 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי י28: "תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה, וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד"

אנחנו בדרך-כלל לא אוהבים לחכות, ככל שההמתנה ארוכה יותר כך אנחנו עצובים ומתוסכלים יותר. ספר משלי מציע לשמוח בעצם העובדה שאנחנו מחכים. כך פירש ר' יונה גירונדי:

תוחלת צדיקים שמחה - "כי תוחלתם - לא על כוחם ועוצם ידם, ולא אל בינתם יישענו, כי על רחמי ה' יתברך... ולא ידאגו בהימשך התוחלת, כי אינם דואגים למיעוט העושר... אך שמחה ישיגו מן התוחלת על כל פנים, כי הם שמחים בכל עת על אשר השיגו לערוך תוחלתם לאלהים, ולשום תקוותם לחסדו, וכל מה שנמשכת ומתאחרת תוחלתם - הם מתענגים על העבודה אשר יעבדון את האלהים בתוחלת ובביטחון."

הצדיקים מקווים שה' יעזור להם להיות עשירים מתישהו, אבל זה לא דחוף להם, הם יכולים לחיות בצמצום. עצם העובדה שהם ומתפללים לה', ומקווים שיעזור להם, נותנת להם שמחה.

"גם תוכל לפרש "תוחלת..." - כי אין ממושכה תוחלתם, כי קרובה ישועתם לבוא. ואם לא יגיע העניין שמייחלים עליו, תהיה צדקת התוחלת סיבה לתועלות ולחסדים רבים ונכבדים מן העניין אשר ביקשה נפשם, ככתוב (תהלים לב י): "והבוטח בה' - חסד יסובבנו"."

ודוגמה לזה, ב בראשית כט20: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (פירוט) (חגי הופר).

ותקוות רשעים תאבד = "בהעדר העניין שמקוים עליו, תהיה תקוותם אובדת, כי אין שכר על תקוותם, כי לא על ישועת ה' בטחו..."