קוד: ביאור:משלי יא23 בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי יא23: "תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב, תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה
"
הצדיקים מתאווים, שואפים שיהיה רק טוב לכולם;
אולם הרשעים מקווים שתהיה עברה - כעס וצרה, מתוך מחשבה שהם ירוויחו מכך.
1. יש אנשים שמזהירים מפני אסונות שעלולים לקרות, ולאחר מכן מקווים שהאזהרות שלהם יתקיימו - הם רוצים שתהיה מלחמה, שיהיו פיגועים, וכו'... כדי שכולם יראו שהם צדקו, ויקבלו את דעתם מכאן והלאה. התנ"ך מתנגד מאד לגישה זו:
תאוות צדיקים אך טוב = הצדיקים מתאוים ומקוים שיהיה רק טוב; הם לא מקווים שיהיה רע כדי שמתוך הרע ייצא טוב.
תקוות רשעים עברה = הרשעים מקוים שתהיה עברה - שיהיו כעס, מריבות ומלחמות, כדי שזה יועיל למטרות האישיות שלהם.
2. פירוש נוסף: הפילוסופים מחלקים את הפעולות לשלוש קבוצות: "טוב", "מועיל" ו"עָרֵב" (חלוקה מקבילה, פחות או יותר, לחלוקה של פרויד בין "סופר-אגו", "אגו" ו"איד", ולחלוקה של קירקגור בין "דתי", "אתי" ו"אסתטי").
לפי זה, הפסוק מלמדנו שהצדיקים מתאווים רק לפעולות השייכות לקבוצת הטוב, בעוד שהרשעים מקוים רק לפעולות השייכות לקבוצת הערב; אבל גם את זה אינם משיגים - הם משיגים רק עברה וכעס (הגר"א).
דוגמה לקיומו של פסוק זה ניתן למצוא ב
ירמיהו יז16: "וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ
לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה
".
למרות כל הלעג והביזיונות שספג ירמיהו מבני ישראל, שלא האמינו לנבואות הפורענות שלו, הוא אף-פעם לא התאווה וקיווה שהנבואות שלו יתגשמו. הוא אמר את נבואותיו בעל-כרחו, בגלל שה' הכריח אותו לנבא; אבל אף פעם לא רצה שדבריו יתגשמו; הוא קיוה שיהיה אך טוב לעם ישראל.
אמנם, הנביא ישעיהו אמר,
ישעיהו כו9: "נַפְשִׁי
אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, כִּי כַּאֲשֶׁר
מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ - צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל
"
-
בניגוד לצדיקים,
הבוגדים מקווים שתבוא צרה על המדינה שהם נמצאים בה, ואינם מעלים בדעתם שהרעה הזאת תפגע גם בהם,
משלי כה19: "שֵׁן רֹעָה, וְרֶגֶל מוּעָדֶת - מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה
" (פירוט).