קוד: ביאור:משלי יב6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי יב6: "דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם, וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם
"
דיבורים של רשעים מסיתים את שומעיהם לארוב ולשפוך דם (לרצוח); ולעומתם -
דברי פיהם של ישרים מרגיעים את האוירה, ומצילים את החברה משפיכות דמים.
חלק מהאלימות בארץ, במיוחד זו שעל רקע לאומני, נובעת מהסתה - מדיבורים שקוראים לשפוך דם. ספר משלי מציע להיאבק בתופעה זו, בין השאר, ע"י דיבורים הפוכים:
רשע = הפוגע בזולת במזיד; דם = משל לחייו של אדם שנרצח; דברי רשעים ארב-דם = הרשעים מדברים וקוראים לשומעיהם לארוב ולשפוך דם; או: הרשעים מדברים באופן מתוחכם, על-מנת לגרום לאחרים לשפוך דם, ובכך הם כאילו אורבים לדם.
ישר = איש החי בשלום ובמישור עם הזולת; ופי ישרים יצילם = אנשי שלום מדברים דיבורים מרגיעים, "מיישרים" את ההדורים ומצילים ממוות את קרבנות ההסתה.
דברי רשעים ארוב דם - איזה דיבורים בדיוק?
1. דברי הסתה לרצח ואלימות; לפי זה, הישרים הם אנשי שלום, המדברים דברי הרגעה ופיוס, או שופטים והשוטרים האוכפים את החוק למניעת הסתה.2. עדות שקר הגורמת לאדם להתחייב בעונש מוות; לפי זה, הישרים הם השופטים החוקרים את עדי השקר, או עדים אחרים שבאים להזים או להכחיש את עדותם כדי להציל את הנדונים (מצודת דוד, רש"י פירוש שני).
3. דיבורים שהרשעים מדברים ביניהם ומתכננים לארוב ולשפוך דם; לפי זה, הישרים הם אנשים החושפים את מזימותיהם ומגלים אותן לקרבנות (רש"י פירוש ראשון).
הרעיון שדיבור יכול להרוג נזכר גם גם בפסוקים נוספים, למשל
משלי יב18: "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא
" (פירוט)