קוד: ביאור:משלי יב21 בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
משלי יב21: "לֹא
יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע
".
לאדם צדיק לא תקרה תאונה שבה הוא יעשה אוון (רע) בטעות; אולם הרשעים יהיו מלאים במעשים רעים, יעשו עוד ועוד רע עד שייתפסו וייענשו.
השורש
אנה נזכר ב
שמות כא13: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים
אִנָּה לְיָדוֹ - וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה
"; מדובר על אדם שקרתה לו
תאונה - ה'
אינה לידו מצב שבו הוא הרג אדם אחר בטעות. בפסוק שלנו נאמר
שלצדיק לא
יאונה כל אוון, כלומר, לא תקרה לו כל
תאונה שבה הוא יעשה
אוון (= מעשה רע) בטעות: "אדם שומר את עצמו מן העברה פעם ראשונה ושניה - מכאן ואילך הקב"ה שומרו
"
(תלמוד בבלי יומא לח:), "לא תזדמן לו עבירה בלי דעת
"
(רש"י), "השם יתברך שומר את הצדיק מן השגיאות, גם יעזרהו להתגבר על יצרו
"
(רבי יונה).
ולעומת הצדיק - "הרשעים דבוקים אל הרע, לפיכך יזדמן להם כל דבר רע וכל מעשה רע, עד
שתתמלא סאתם ויגיע הזמן לקבל את עונשם
" (רמ"ד וואלי). לפעמים רשעים עושים רע ואינם נתפסים, אולם הרשעה שלהם תגרום להם לעשות עוד ועוד רע, עד שבסופו של דבר תתמלא סאתם והם ייתפסו וייענשו על הכל.
סיכם את הרעיון שמעון בן עזאי: "הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה,
שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה,
ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה
"
(משנה אבות ד ב).