קוד: ביאור:משלי טז20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי טז20: "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בה' אַשְׁרָיו
"
מי שמפעיל את השכל, ומסתכל היטב על כל דבר, ימצא בו את הצד הטוב, ויבין שהכל לטובה; וגם מי שאינו מפעיל את השכל, אבל בוטח בה', יאמין שכל מעשי ה' לטובה, ויהיה מאושר ושמח בחלקו.
/ מי שמפעיל את השכל, וחושב איך להצליח בכל דבר שהוא עושה, ימצא טוב והצלחה; אולם רק מי שבוטח בה', ומייחס את הצלחתו לה', יהיה מאושר.
יש רווקים שטוענים, שהם לא מוצאים בת זוג "מספיק טובה". הפסוק ממליץ להם להפעיל את השכל, ולהסתכל על הצדדים הטובים של הנשים שהם פוגשים.
הביטוי
משכיל רומז לאשה,
משלי יט14: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת,
ומה' אִשָּׁה
מַשְׂכָּלֶת
" (פירוט);
גם הביטוי
ימצא טוב רומז למציאת אשה,
משלי יח22: "מָצָא אִשָּׁה -
מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן
מה'
" (פירוט);
משכיל על דבר ימצא טוב - גבר
שמשכיל, מפעיל את השכל, מסתכל בעין טובה על כל בת-זוג פוטנציאלית, ומשתדל
למצוא בה את הצדדים
הטובים והיפים, גם אלה שאינם גלויים במבט ראשון, יתקיים בו הפסוק "מצא אשה - מצא טוב
";
ובוטח בה' אשריו - גם אם יש כמה דברים שלא מסתדרים ביניהם, הגבר המשכיל בוטח בה' שיעזור להם להתגבר על הקשיים, ויתקיים בו הפסוק "ומה' - אשה משכלת
".
הרעיון נכון כמובן גם לנשים - להסתכל בעין טובה על כל בן-זוג פוטנציאלי, להשכיל ולמצוא את הטוב בכל אחד, ולבטוח בה' שיעזור להתגבר על הפחות-טוב.
ניגודו של
המשכיל הוא
העיקש,
משלי יז20: "עִקֶּשׁ לֵב
לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה
" (פירוט): מי
שמתעקש להחזיק ברושם הראשוני שעולה
בליבו, ואם במבט ראשון הבחורה לא מצאה חן בעיניו - הוא יפסול אותה ולא ינסה לראות את הצדדים הטובים שלה,
לא ימצא טוב, ועלול לחכות לעד:
א. הפסוק מדבר, מצד אחד, על חשיבות התיכנון המושכל בדרך הטבע, ומצד שני, על הבטחון בה' - שלא כדרך הטבע. איך זה מסתדר?
1. בדרך כלל יש לתכנן בשכל, אולם בדברים הנוגעים למצוות, יש לבטוח בה' מעבר לשכל, "משכיל - הנותן לב להתבונן על דבריו, לפלס את דרכיו, ימצא טוב; ובוטח בה' - כשהוא מפלס דרכיו, ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס, ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב - אשריו" (רש"י).
2. יש לתכנן הכל בשכל, אולם בתחושת הלב, לייחס את ההצלחה לה' ולא לתיכנון,"מי שהוא מעיין
ומסתכל איך
ראוי שיתנהג
בדבר דבר, ולא יעשה מעשיו בזריזות ובבהלה, הוא
ימצא טוב בדבריו,
כי זה ממה שיתיישר בו להגיע אל התכלית הנרצה; ומי ששם
מבטחו עם זה
בה', לא
במה שהכין מהסבות,
אשריו, כי השם יתברך ימציא לו חפציו, ואף אם שגג בהכנת הסבות
" (רלב"ג),
3. האדם יכול לבחור בין שתי דרכים - דרך התיכנון המושכל, שהיא טבעית וקלה יותר לאדם, ודרך הביטחון בה', שהיא קשה יותר אבל מזכה את המתמיד בה באושר רב יותר, "המשכיל על דבר, ומבקש בשכלו איך ובאיזה אופן יעשה,
ימצא טוב...
אמנם, יש דרך אחר, שאינו משכיל על דבריו כלל, רק
בוטח בה' ומאמין שה' יעשה
הכל כפי ההשגחה, אז
אשריו, כי זה האושר וההצלחה הנפשיית ההשגחיית,
שהמאושר הוא גדול מהמצליח, שזה אושר הנפש
" (מלבי"ם).
4. מי שיש לו שכל - צריך להשתמש בו ולמצוא את הדרך הטובה בכל דבר, אבל מי שאין לו שכל - יבטח בה': "בכל דבר שבעולם יש הדרך הטוב, אלא שהאדם צריך להבין בשום שכל, ואז יזדמן לפניו וימצאנו, כי השם יתברך נתן שכל באדם כדי שישתמש בו למצוא את הדרך הטוב שיש בכל דבר, ועל זה אמרו רז"ל: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן. אבל אם הוא מכלל הפתאים וקלי הדעת, שאין לו שכל להבין ולהבחין בין טוב לרע, ישים כל בטחונו בה' יתברך, שהוא ימציאנו את הדרך הטוב, ויהיה בכלל המאושרים.. שהרי ה' יתברך נעשה אפוטרופוס אל הבוטח
"
(רמ"ד וואלי).