משלי כד11: "הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ
"
- חובתך
להציל אנשים
שנלקחו בשבי ושוביהם עומדים
להמית אותם!
הלוואי שתצליח
לחשוך, למנוע את הריגתם של אנשים
המתמוטטים ועומדים
ליהרג!
אם תחסוך, תימנע מהצלת אנשים אלה -
דקויות
מבחינה תחבירית ניתן לפרש את המשפט בשתי דרכים:
1. משפט ציווי:
הַצֵּל לקוחים למוות!; לפי זה גם החלק השני הוא ציווי,
חשוך את
המטים להרג! השורש חשך מציין הצלת חיים, כמו ב
איוב לג18: "יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת, וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח
", והמילה
אם מציינת בקשה או תקווה
(דעת מקרא): הלוואי שתצליח
לחשוך, למנוע את מותם של
המטים להרג.
2. משפט תנאי:
אם תחשוך, תמנע את עצמך
מהצלתם של
לקוחים למוות ומטים להרג, אז תיענש בעונש האמור בפסוק הקודם,
משלי כד10: "הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה
" (פירוט)
(כך פירש
רש"י), ובפסוק הבא,
משלי כד12: "כִּי תֹאמַר 'הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה', הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין, וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע, וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ
" (פירוט)
(כך פירש
מצודות).
ראו גם:
חשך (חסך)
= לא נתן.
הקבלות
לקוחים למוות
השורש
לקח קשור לשבי, כמו בפסוקים:
-
במדבר לא11: "
וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל
הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה
"
-
במדבר לא12: "
וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת
הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
"
-
במדבר לא26: "
שָׂא אֵת רֹאשׁ
מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה
"
-
במדבר לא27: "
וְחָצִיתָ אֶת
הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה
"
-
במדבר לא32: "
וַיְהִי
הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים
"
-
ישעיהו מט24: "
הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר
מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט
"
-
ישעיהו מט25: "
כי כה אמר ה' גם שבי גבור יקח
ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע
"
-
תהלים כב16: "
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק
מלקוחי ולעפר מות תשפתני
"
מכאן,
לקוחים למוות הם אנשים שנפלו בשבי, ושוביהם עומדים להוציא אותם להורג.
""הצל ". אם תמנע עצמך להציל הלקוחים למות ומטים להרג והם הכחות השכליות כי הצלתם תהיה בקנין החכמה והשלימות ובזולת זה ימותו ויפסדו:
"
(רלב"ג)
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב
גוגל
-
התרפית ביום צרה - צר כחכה: משלי כד10: "הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה ". 1. ע"פ הפשט
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- משלי פרק כד:
...
חכמות בשער לא יפתח פיהו: (ח) מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו: (ט) זמת אולת
חטאת ותועבת לאדם לץ: (י) התרפית ביום צרה צר כחכה: (יא)
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך:
... (cache)
-
התרומה ההיסטורית של אגדות חז"ל / ד"ר עפרה מאיר: כמו כן, הסיפור הארצישראלי, שמובא בהקשר של הפסוק: "הצל לקחים למות ומטים להרג וגו'" (משלי כד,יא) ומשמש ראיה להבנת הפסוק כמדבר בהצלה של העומד למות, מסתיים במעשה
... (cache)
-
ספר משלי: פסוקים 11-12 בפרק כד קוראים למוסר מרומם מעל לתועלת אישית ונעלה מעבר לחיוב חוקי: "הצל לקחים למות ומטים להרג אל תחשוך, כי תאמר: הן לא ידענו זה – הלא תכן לבות הוא יבין,
... (cache)
-
משלי - ללא ניקוד:
... לא יפתח פיהו: {ח} מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו: {ט} זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ: {י} התרפית ביום צרה צר כחכה: {יא}
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך: {יב} כי תאמר
... (cache)
-
קהלת. שלמה המלך: כד,י התרפית, ביום צרה-- צר כחכה. כד,יא
הצל, לקחים למות; ומטים להרג, אם-תחשוך. כד,יב כי- תאמר-- הן, לא-ידענו-זה: הלא-תכן לבות, הוא-יבין, ונצר נפשך, הוא ידע; והשיב לאדם כפעלו. (cache)
-
יהונתן פולארד - עזרא - פורומים - ערוץ 7:
... מידע שבניגוד להוראה כתובה של נשיא ארה"ב לא נמסר לנו, ובשל כך הציל מאות מתוכנו – ואנו יום יום עוברים על "
הצל לקחים למות, ומטים להֶרֶג אם תחשּׂוך, כי תאמר הן לא ידענו זה"
... (cache)
-
more "הצל לקחים למות ומטים ":
-
ביאור:הצלת חיים - גם כשיש ספק: 1 פברואר 2012
...
הצלת חיים - גם כשיש ספק[עריכה]. בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו
להציל חיים: (ויקרא יט טז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד
עַל דַּם רֵעֶךָ,
... (cache)
-
"לא תעמוד על דם רעך" - המוטיבציה הדתית להצלת חיים במוסר המקראי: דברי. מרדכי לאסתר דומים רעיונית לדברי החכם בספר משלי שהובאו לעיל.: ". הצל לקוחים למות.
ומטים להרג אם תחשוך. כי תאמר.: הן לא ידענו זה.,. הלא תֹ. כֵ. ן ל. בות הוא יבין. וְ,. צֵנֹ. (cache)
-
משלי: יא הצל, לקוחים למוות;
ומטים להרג, אם-תחשוך.
יב כי-תאמר-- הן, לא-ידענו-זה:הלוא-תוכן ליבות, הוא-יבין, ונוצר נפשך,
הוא יידע; והשיב לאדם כפועלו. יג אכול-בני דבש כי-טוב; ונופת מתוק,
... (cache)
-
more "ומטים להרג אם תחשוך ":