אל תצא לריב מהר

קוד: ביאור:משלי כה9 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כה8: "אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר, פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ, בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ?"

אל תצא לריב יותר מדי מהר, פן תוך כדי המריבה יתגלה שאתה טועה והשני צודק, ואז מה תעשה באחריתה (בסופה) של המריבה, כאשר רעך יכלים (יבייש) אותך ויוכיח לעיני כולם שאתה טועה? -

עצות

גם אם כבר החלטתם לריב, חכו רגע - לפני שאתם מתחילים במריבה, כדאי שתחשבו על כל התוצאות האפשריות.

אתם ממהרים לריב כי אתם בטוחים שאתם צודקים - אבל אולי דווקא השני צודק, ואתם תתביישו שמיהרתם לריב איתו: "אל תהא נבהל לריב בדבר שאתה סובר שהדין והיושר עמך... כי בוודאי גם הוא צדיק וישר, ופן באמת היושר עמו, וכאשר יגיד לך, יכלים אותך על ריבך, כי תיכלם ממנו שרבת עמו במה שהיושר עמו...." (הגאון מווילנה); "והנה הסכלת עשו להתקוטט עד לא חקרת האמת" (מצודת דוד).

ואם בכל-זאת החלטתם לריב, היזהרו שלא לערב אנשים אחרים במריבה -

משלי כה9-10: "רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ, וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל;    פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ, וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב"

- אם יש לך סיבה לריב, ריב רק עם רעך, בינו לבינך, ואל תגלה את הסוד על המריבה לאדם אחר -

- פן השומע, שישמע את הדברים הרעים שאתה אומר על יריבך, יחסד (יבזה) דווקא אותך ולא את יריבך;   ו הדיבה (הגנות), שדבקה בך על-כך שאתה ממהר לריב לחינם, לא תשוב אחור - לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולטהר את שמך.

וסוד אחר אל תגל

"אל תגלה סוד של אחר, להטיל פגם באבותיו בדברים שאינם ידועים לכל, כי מה לך להם לבזותם?" (מצודת דוד, וכן רש"י), או "[אם] אומר לך [בעל ריבך] על איש צדיק, שגם הוא אמר שהיושר עמו... אל תגל את סודו של אותו צדיק ותוציא דיבה עליו... וכן העניין בתורה, אפילו במה שאתה רואה שהדין עמך, וחברך מראה אותך אותו דבר באיזה ספר קדמון... לא תאמר עליו שגם הוא טעה... ולכן ראה מתחילה שלא יצא מפיך שום דבר גנאי נגדם" (הגאון מווילנה).

פן יחסדך שומע

1. יחסדך = ילבין את פניך, יחרף אותך; מי שישמע את דברי הדיבה שאתה מוציא על יריבך, לא יבזה את יריבך אלא דווקא אותך.

2. יחסדך = יחשוד בך: "כי כל השומעים את דבריו יחשדוהו לבעל לשון הרע" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

3. יחסדך = יחשוב שאתה חסיד: "פן תהיה בחזקת חסיד אצל השומע, ויאמר בליבו: זהו אדם חסיד שאינו אומר אלא דברי אמת, ולכן דיבתך לא תשוב... ויאמנו דבריך... ואתה נענש כמוציא דיבה שהוא נזוף לפני המקום" (רמ"ד וואלי פירוש שני).