המלצות למשקיעים באפיק הזואולוגי

קוד: ביאור:משלי כז23 בתנ"ך

סוג: תוכן2

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כז23: "יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ, שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים"

דע בכל רגע ורגע מה מצבו של הצאן שלך, שית (שים) לב בכל רגע ורגע למצבם של העדרים;    אל תסמוך רק על הרועים שאתה מעסיק.

עצות

1. כשנותנים עבודה ל"קבלן משנה" (לדוגמה: נותנים לעורך-דין לנהל תביעה, נותנים לבנקאי לנהל תיק השקעות, וכו'), יש לעקוב אחרי ביצוע העבודה באופן רצוף, ולא לסמוך על כך שהקבלן יעשה את העבודה מעצמו:

ידוע תדע פני צאנך = עליך להשגיח בעצמך על עדרי הצאן שלך. גם אם אתה שוכר רועי-צאן מקצועיים, אל תסמוך עליהם בעיניים עצומות אלא הראה נוכחות בשטח ובדוק בעצמך את מצב הצאן (ע"פ מלבי"ם ומצודות).

קבלני-משנה מקבלים רק אחוז קטן מהרווחים, ולכן פחות משתלם להם להתאמץ. לדוגמה, נניח שהרועה מקבל 10% מהרווחים על העדר שלך, ויחד איתו הוא מנהל עוד 10 עדרים. נניח שאם ישקיע עוד שעת עבודה ביום בניהול הצאן שלך, הרווחים על הצאן יגדלו כפליים. מבחינתך זה רווח של 100%, אבל הוא מקבל רק 10% מהרווחים, כך שההכנסה שלו תגדל רק ב-10%, ולכן התמריץ שלו להשקיע הוא הרבה יותר קטן משלך. כדי לוודא שהוא אכן ישקיע כמיטב יכולתו, יש לעקוב אחריו באופן מתמיד.

הדבר נכון, כמובן, לא רק לרועי-צאן אלא לכל אדם שעושה עבורנו עבודה תמורת רווחים, כגון עורך-דין, מנהל תיק השקעות ועוד - לא להתעצל, ידוע תדע פני צאנך!

-

2. כדאי להשקיע בכמה תחומים שונים - לא רק בקרקע ובמתכות יקרות, אלא גם בעדרי צאן: "פני צאנך - אל יקלו בעיניך להתבונן בם תמיד מה הם צריכים: כי לא לעולם חוסן - שאם אתה עשיר בכסף ובזהב, שמא לא יתקיים לעולם, לכך אל תבזה דברים קטנים שלך... כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח, אז ייטיב לך שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושך..." (רש"י, וכן מצודות על הפסוק הבא). במושגים של ימינו, ההמלצה היא לגוון את תיק ההשקעות - להשקיע במניות מסוגים שונים וממקומות שונים - לא לזלזל באפיק ההשקעה ה"זואולוגי".

האם מי שיקיים עצות אלו יתעשר? כנראה שלא; אולם הוא גם לא יהיה עני, ויהיה לו מספיק אוכל, כמו שכתוב בסוף הקטע, משלי כז27: "וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ, לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ, וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ". מטרתו של החכם אינה להתעשר אלא להרוויח מספיק לפרנסתו, כמו שאמר ב משלי ל8: "רֵאש וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (פירוט).

דקויות

ידע תדע פני צאנך

ידע = הכיר מקרוב, באופן בלתי-אמצעי.

ב"דעת מקרא" פירשו, על-פי התלמוד, שהחכם ממליץ לאדם לעסוק בגידול צאן - מלאכה שמספקת לאדם את כל צרכיו, ומאפשרת לו גם להתעשר: "כבשים ללבושך - מגז כבשים יהא מלבושך. ומחיר שדה עתודים - לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה. ודי חלב עזים - דיו לאדם שיתפרנס מחלב גדיים וטלאים שבתוך ביתו. ללחמך ללחם ביתך - לחמך קודם ללחם ביתך. וחיים לנערותיך - אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן תן חיים לנערותיך, מיכן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין. אמר ר' יוחנן: הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה. אמר רב חסדא: מאי דכתיב (דברים ז) ועשתרות צאנך - שמעשרות את בעליהן." (חולין פד.-פד:). ראו גם: להפיק ערך מדברים חסרי-ערך.
  • אולם, פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק, הפונה אל אדם שכבר יש לו צאן, ואומר לו "ידוע תדע פני צאנך".
  • בעיה נוספת בפירוש זה היא, שגידול צאן עלול לגרום לגזל כאשר הכבשים אוכלות את היבול של השכנים. מסיבה זו, בתקופת התלמוד היה איסור לגדל צאן בארץ ישראל (ראו הלכות גידול בהמה דקה / הרב אליעזר מלמד באתר ישיבת בית אל). קשה להניח שהחכם ימליץ לתלמידיו לעסוק דווקא במלאכה זו. סביר יותר שהחכם נותן כאן עצות כלליות למשקיעים, ומשתמש בגידול צאן רק בתור דוגמה (ראו "עצות"). 

פסוק 24

כי לא לעולם יישארו הכבשים שלך חסונים (חזקים); רק אם תיקח לידך את נזר השלטון, תנהל את צאנך בעצמך, תוודא שהכבשים בריאים ושבעים - רק אז יתקיים צאנך לדור ודור.

דקויות

כי לא לעולם חוסן

1. חוסן = חוזק פיסי, כמו ב עמוס ב9: "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים..."; לא לעולם חוסן = הכבשים שלך לא יישארו חזקים וחסונים לנצח, אתה צריך להשגיח עליהם, לוודא שהם בריאים ויש להם מספיק אוכל.

2. חוסן = עושר ורכוש, כמו ב משלי טו6: "בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת". לפי זה, לא לעולם חוסן = עושרך לא יתקיים לעד ולכן אתה צריך לדאוג לאפיק השקעה נוסף (רש"י, מצודות, מלבי"ם, הגר"א).

3. רב זוטרא, אחד מחכמי התלמוד שזכה לכבוד גדול, השתמש בפסוק לא לעולם חוסן כדי להזכיר לעצמו, שכבודו לא יימשך לעד, וכך התגבר על רגשי הגאוה (בבלי יומא פז.). גם בלשון ימינו משתמשים בביטוי זה במטרה דומה.

ואם נזר לדור ודור

נזר הוא כתר, והוא מציין תפקיד נכבד, כמו כהונה גדולה, שמות כט6: "וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת" או מלוכה, מלכים ב יא12: "וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ". אפשר לפרש את המשפט ואם נזר לדור ודור לפי כל אחד משני הפירושים למעלה:

1. אם תקח על עצמך את הנזר, את השלטון והממשלה על הצאן שלך, ולא תעביר אותו לאחרים - רק אז הצאן שלך יתקיים לדור ודור, יעמיד דורות נוספים של כבשים שיגדילו את הונך.

2. גם אם יש לך נזר של תפקיד נכבד, המאפשר לך להתפרנס בכבוד, לא בטוח שהתפקיד הזה יישאר בידך לנצח ושיעבור גם לדור הבא, ולכן עליך להמשיך לשמור על נכסיך (מלבי"ם, הגר"א, ודומה לזה מצודת דוד).

תגובות