עושר ועוני עלולים לגרום לשווא וכזב

קוד: ביאור:משלי ל8 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי ל8: "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאש וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" 

הרחק ממני שבועת שווא והרחק ממני הבטחות כזב;   אל תתן לי ראש (עוני) ואל תתן לי עושר; תן לי את לחם חוקי, הכמות המדוייקת שאני צריך כדי להתקיים.

עצות

באחד המערכונים של "הגשש החיוור" מביא גברי את שייקה לבנק השכונתי, ומנהל הסניף, פולי, משכנע אותו להפקיד 1500 לירות בתוכנית חיסכון. בסוף המערכון אומר לו פולי "אני שמח לבשר לך שהחיסכון שלך צמח, ויש לך עכשיו 4500 לירות!" שייקה מתעצבן ואומר "אבל אני הפקדתי 1500 לירות! לאן נעלמו 3000?!".

בבדיחה זו ישנו רעיון עמוק הנרמז בפסוק שלנו. 

הדובר, אגור בן יקה, מבקש מה' (או מבנו איתיאל) שלא ייתן לו עוני ולא ייתן לו עושר, אלא רק שיהיה לו מה לאכול. מבחינתו, עוני ועושר, פחות מדי או יותר מדי, הם שני צדדים של אותה בעיה.

כשלאדם יש בדיוק מה שהוא צריך הוא רגוע, אבל כשלאדם יש פחות מדי או יותר מדי אין לו מנוחה - הוא כל הזמן חושב "איך אשיג את הכסף שחסר לי" או "על מה אבזבז את הכסף שיש לי". המחשבות הללו עלולות לגרום לו לחיות חיים של שקר. על כך נאמר בתחילת הפסוק שווא ודבר כזב הרחק ממני: תן לי בדיוק את כמות העושר שאני צריך, כך לא אתפתה לחיות בשקר.

דקויות

שווא ודבר כזב

שווא = שבועת שקר, כמו ב שמות כ6: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא".   רֵאש (עוני) עלול לגרום לאדם לשקר כדי להשיג את הכסף שחסר לו, כמו ב ויקרא יט11-12: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ; וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'"; על כך נאמר בפסוק הבא "וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי".

כזב = אכזבה, הפרת הבטחה או שבירת תקוה.   עושר עלול לגרום לאדם לחשוב שהוא אדון העולם, ולכן אינו חייב לקיים את הבטחותיו - והוא מדבר דברי כזב; ראו  משלי כה14: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן - אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (פירוט).    יתכן גם שהכוונה לשקר במובן רוחני - חיים של רדיפה אחרי תענוגות או השקעות שאין בהם צורך אמיתי, רק כדי לבזבז את הכסף העודף; בחיים כאלו האדם עלול לשים את עצמו במרכז ולשכוח את ה'; על כך נאמר בפסוק הבא "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'". 

השווא והכזב כמובן אינם תוצאה הכרחית של העושר והעוני, אלא רק סכנה - פן אשבע, פן איוורש. יש גם עניים וגם עשירים ששמרו את דרך ה'. אגור בן יקה פשוט מבקש שה' לא יעמיד אותו בניסיון.

אל תתן לי / אל תמנע ממני

1. לפי רוב המפרשים, אגור ביקש שלא יהיה עשיר כלל, כי העושר עלול להוציא את הנפש מאיזון (ראו "עצות").

2. אך ייתכן שהדגש בבקשה הוא "אל תתן לי", שה' לא ייתן לו עושר במתנה בלי לעבוד. עושר כשלעצמו הוא דבר טוב, אבל עושר שהאדם מקבל במתנה עלול להרגיל אותו לכך שאנשים אחרים עובדים בשבילו, וזה רע (ראו בפירוש על פסוק 9).

3. מביטוי ייחודי שנזכר בפסוק הקודם - "אל תמנע ממני בטרם אמות" - ניתן להסיק, אולי, שהדובר הוא אב זקן הפונה אל בנו המפרנס אותו, ומבקש ממנו שיאפשר לו להזדקן בכבוד - ללא רעב וללא מותרות. לפי זה, הפסוק כלל אינו מבטא גישה עקרונית לעושר ולעוני, אלא רק את גישתו של אדם זקן העומד לפני מותו.