קוד: ביאור:משלי ל9 בתנ"ך
סוג: מסקנה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלִי ל8-9: "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי:
רֵאש ועֹשֶר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.
פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי, וְאָמַרְתִּי 'מִי ה'?' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי, וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי
"
- כי אם אהיה עשיר ושבע, אני עלול לכחש, לשכוח את ה' ולומר " מי ה' אשר אשמע בקולו?"; אני כביכול שולט בעולם ואינני כפוף לבורא;
ואם אהיה רש (עני), אני עלול לגנוב, לשקר במשפט ואף לתפוש ולשאת את שם ה' בשבועת שווא.
אחת הסיסמאות הנפוצות בתחום העסקים, במיוחד בקרב חברות שמוכרות ערכות להתעשרות מהירה, היא "אל תעבוד - תן לאחרים לעבוד בשבילך". אני לא יודע אם התופעה היתה קיימת גם בזמן התנ"ך, אבל בתפילתו של אגור בן יקה, מחכמי ספר משלי, ניתן למצוא כמה תשובות לסיסמה זו.
הביטוי מי ה'? מופיע בתנ"ך רק פעם אחת נוספת - בדברי פרעה מלך מצרים. אחרי שמשה ואהרן ביקשו ממנו, שמות ה1: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר", הוא אמר, שמות ה2: "
מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!". פרעה - המשעבד הגדול - טען שאיננו יודע מי ה', ולכן לא ישחרר את עבדיו.
לפי זה, ייתכן שהפסוק שלנו מתכוון לרמוז, שמי שרוצה להתעשר בלי להתאמץ, "לתת לאחרים לעבוד בשבילו", למעשה חוטא בשיעבוד כמו פרעה, ועלול להגיד "מי ה'? " במטרה להצדיק את השיעבוד.
ופן אורש וגנבתי, ותפשתי שם אלהי = הצד השני של המטבע הוא העוני: מי שמנסה להתעשר בקלות ואינו מצליח, עלול להישאר בלי פרנסה, וכדי לפרנס את עצמו יצטרך לגנוב מאחרים, למשל - לנסות לשכנע אנשים אחרים שיקנו ממנו את אותה "ערכה להתעשרות מהירה" שממנה התחילו כל הצרות...אם כך, השאיפה "לתת לאחרים לעבוד בשבילך" היא רעה משני צדדיה:
ואמרתי מי ה'?".
ופן איוורש וגנבתי".
בעיר אחת גרו איש עני ואיש עשיר-קמצן. יום אחד בא העני וביקש משכנו העשיר שישאיל לו כף של כסף. העשיר חשד ושאל הרבה שאלות אך לבסוף הסכים. ביום הבא החזיר העני את הכף ויחד איתה כפית קטנה, ואמר לעשיר בשמחה "הכף שלך ילדה כפית!". למחרת ביקש העני מהעשיר שישאיל לו שתי כפות של כסף. העשיר חשד פחות ושאל פחות שאלות ולבסוף הסכים. ביום הבא החזיר העני את הכפות ויחד איתן שתי כפיות, ואמר לעשיר בשמחה "הכפות שלך ילדו כפיות!". למחרת ביקש העני מהעשיר שישאיל לו את כל 100 הכפות שלו. העשיר לא חשד ולא שאל שאלות בכלל, הוא נתן לעני את כל הכפות והתחיל לחלום על הכפיות שייוולדו ב"עדר" שלו במהלך הלילה. אך ביום הבא הגיע העני לביתו של העשיר בדמעות ואמר לו "קרה אסון! היתה מגפה וכל הכפות שלך מתו!". העשיר התעצבן וצעק "כפות לא יכולות למות! תחזיר מייד את כל הכפות, גנב!". ענה לו העני: "אם אתה מאמין שכף יכולה ללדת, מדוע אינך מאמין שכף יכולה למות?".
אם נראה לכם שהעשיר בסיפור הוא טיפש, הקשיבו לבנקאים, המנסים לשכנע את
לקוחותיהם העשירים להפקיד את הכסף בפיקדון נושא ריבית ואומרים להם: "תן לכסף לעבוד
בשבילך
". מה יגידו אותם עשירים, אם הבנקאי יבוא ויגיד להם בצער "הכסף שהפקדתם
נהרג בתאונת עבודה"?...
גם הביטוי "הכנסה פאסיבית" הוא ביטוי "מכובס". אין הכנסה שנוצרת מעצמה: כדי שתהיה הכנסה, מישהו צריך לעבוד; ואם מישהו נהנה מהכנסה בטוחה בלי לעבוד, המשמעות היא שיש אנשים אחרים שעובדים בלי להרוויח.
מי שחולם על "כסף שעובד בשבילו" או על "הכנסה פאסיבית", למעשה חולם להיות משעבד.1. הפירוש המקובל לפסוק "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'
" הוא, שמי שמתעשר עלול לחשוב שכל ההצלחה שלו נובעת מכוחו ועוצם ידו, ולשכוח שהכל בא מה': "יש מאזרחי ישראל הסומכים על תכסיסי מלחמה, על נבונות פוליטית ועל תחבולות
אנושיות כיצד נתגבר על הטרור הערבי, אבל אם לא מאמינים בקב"ה. אם לא
מתפללים אליו, אם אינם מקיימים מצוותיו, תועלת כל הפטנטים הללו מצומצמת..
וכאשר
נתבונן במצבנו, רובם ממנהיגי האומה החלשים ברעיון זה הם משופעים עושר,
דירות, נכסים, השקעות, מפעלים וכו'. הממון מעביר אותם על דעתם...
" (משה צוריאל, 'אהבה מוגזמת לממון', אתר ערוץ 7; ראו גם
פירושים על פסוק 8).
אולם פירוש זה לכאורה סותר את
משלי י22: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוסיף עֶצֶב עִמָּהּ
", שהרי אם העושר הוא מסוכן ועלול להרחיק את האדם מה', קשה להגדיר אותו כ"ברכת ה'"!
אפשר להסביר שהברכה בפרק י היא ברכה שהאדם מברך את ה', והפסוק בא ללמד איך להתעשר מבלי לאבד את הקשר עם ה' - לברך את ה' על כל הישג (פירוט).
2. אולם לענ"ד הפסוק שלנו בפרק ל אינו מדבר על עושר באופן כללי, אלא רק על עושר שהאדם מקבל מבלי לעבוד, כאשר הוא גורם לאחרים לעבוד בשבילו (ראו "עצות").
בפסוק שלנו מדובר על עושר שניתן במתנה - "עושר אל
תתן לי
", בעוד שבפרק י מדובר על עושר שהוא ברכה - "ברכת ה' היא תעשיר
"; ברכה היא רק תוספת על מעשה ידיו של האדם, כמו שנאמר למשל ב
דברים יד29: "...לְמַעַן
יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל
מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה
". כשאדם מתעשר כתוצאה מעבודתו, זו ברכה, ורק כשאדם מקבל עושר במתנה בלי לעבוד זה עלול להשחית אותו.
גם הפסוק הבא - פסוק 10 - מדבר על זכויות העבד ועל הגבלת זכויות האדון: "אל תלשן
עבד אל אדנו, פן יקללך ואשמת
" (פירוט). זה מחזק את פירושנו, שלפיו הפסוק שלנו מדבר על הקשר בין עושר לשיעבוד.
פסוק נוסף מקשר בין עושר ועוני לבין שיעבוד:
משלי כב7: "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל, וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה
" (פירוט).
פסוק נוסף מסביר מה צריך לעשות כדי להתעשר בלי לשכוח את ה':
משלי י22: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא
יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ
" (פירוט).