דברי אגור בן יקה

קוד: ביאור:משלי ל1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ל 1-4:

1 דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה - הַמַּשָּׂא;
  נְאֻם הַגֶּבֶר, לְאִיתִיאֵל; לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.
2 כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי.
3 וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע.
4 מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד?
  מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו?
  מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה?
  מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ?
  מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?

דברי אגור בן יקה הם המשא (נאום התוכחה) הזה:

נאום הגבר אל בנו איתיאל, האומר איתי אל ‎(אני באותה רמה של האל) ואוכל לעשות הכל בחכמתי:

עצות

ישנם אנשים שלמדו מדעים, וחושבים שהם יודעים יותר טוב מה' איך צריך להנהיג את האדם או את העולם. ספר משלי מוכיח אותם:

אגור בן יקה הוא שמו של החכם שחיבר את הקטע הזה: "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש..." (הגאון מווילנה, וכן מלבי"ם); ראו משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים. ויש אומרים שהוא כינוי לשלמה (רש"י ע"פ חז"ל), וכמו ששלמה נקרא קהלת, כך הוא גם נקרא אגור (אגר = אסף = קהל). בכל מקרה, שמו הוא סמלי: "שאגר את הבינה והקיאה" (רש"י); זהו אדם שאגר וצבר הרבה מאד תבונה, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה שכל תבונתו לא יכולה לעזור לו לפתור את השאלות הקיומיות של העולם, התאכזב מהתבונה והקיא אותה.

איתיאל ואוכל הם שמותיהם של החכמים שעבורם נכתב הקטע הזה: "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם" (מלבי"ם, וכן הגאון מווילנה). וייתכן שהם בניו של אגור (ראו פסוק 7). ויש אומרים שגם זה כינוי לשלמה: "אמר הגבר, זה שלמה, המשא הזה על עצמו..." (רש"י). בכל מקרה, שמו הוא סמלי: "אמר: אִתִּי אֵל, ואוּכָל לעשות, ולא אכשל" (רש"י); אלה הם אנשים הבוטחים בתבונתם, חושבים שהם באותה רמה של ה', חושבים שהם יכולים להציע תיקונים ושיפורים במצוות ה' או באופן הנהגת העולם.

אגור נושא עליהם מַשָּׁא = נאום רציני ו'כבד', נאום תוכחה. הנאום בנוי כשאלה רטורית: הוא מתחיל בשני פסוקים של הצטנעות: "כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי..." - אני לא יודע שום דבר, אין לי חכמה בינה ודעת, אבל אתם חושבים שאתם חכמים, ולכן אני שואל אתכם -

• מי עלה שמים וירד? - מי מכם הצליח להגיע עד השמים ולחזור?
• מי אסף רוח בחפניו? - מי מכם הצליח להחזיק רוח-סערה בכפות ידיו ולשלח אותה על-פי רצונו?
• מי צרר מים בשמלה? - מי מכם הצליח לשים מים בצרור שעשוי מבד, בלי שהם ייזלו החוצה?
• מי הקים כל אפסי ארץ? - מי מכם הצליח להעמיד את כל קצות הארץ במקומם?
• מה שמו ומה שם בנו, כי תדע? - האם אתם יודעים על מישהו שהצליח לעשות זאת, והוא או צאצאיו עדיין חיים בינינו?

מכיוון שהתשובה לשאלות הללו היא שלילית, המסקנה היא שאיתיאל ואוכל צריכים להצטנע ולא לחשוב שהם שווי-ערך לה'.