קוד: ביאור:משלי כט10 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כט10: "אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם, וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ
"
אנשי דמים יכולים לשפוך את דמו של אדם תמים בלי ליגוע בו: הם מסיתים נגדו ומשניאים אותו על הבריות, עד שגם האנשים הישרים מאמינים לדברי השנאה ומבקשים את נפשו להרגו.
הפסוק מדבר על כמה טיפוסים:
וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי"- חזקיהו מודה לה' על כך שחשק ורצה את חייו, כלומר השאיר אותו בחיים;
- אולם, פירושים אלה אינם מתאימים למשמעות המקובלת של הביטוי ביקש את נפשו בכל התנ"ך, שהיא, ניסה להרגו ולקחת את נפשו.
2. קשר של השלמה: אנשי דמים שונאים את האיש התם, וגם את האנשים הישרים, והם מבקשים את נפשו של האיש התם כדי להרגו; או: אנשי דמים שונאים את האיש התם, והישרים מבקשים את נפשם של אנשי-הדמים כדי להרגם ולהציל את האיש התם מידיהם; או: אנשים דמים שונאים את האיש התם, והישרים שונאים את אותם אנשים שמבקשים את נפשו של האיש התם (מלבי"ם).- אולם, כל הפירושים האלה אינם מתאימים לפסוק כפי שהוא לפנינו - אילו הכוונה הייתה לאחד מפירושים אלה, הפסוק היה נכתב אחרת.
3. קשר של תוצאה: נראה לי שעדיף לפרש את הפסוק בשינוי ניקוד מאשר בשינוי מילים: ישנאו = לדעתי יש לקרוא בשינוי קל של הניקוד - יְשַּׂנְּאוּ, כלומר, ישניאו, יגרמו לאחרים לשנוא אותו. אנשי הדמים מנסים להשניא את האיש התם, ולהשחיר את דמותו ברבים; וישנם אנשים ישרים, פשוטים, אנשי שלום, אשר מושפעים מדבריהם של אנשי הדמים, ונגררים לשנוא את האיש התם, וכתוצאה מכך הם מתחילים לרדוף אחרי האיש התם ולבקש את נפשו כדי להרגו.
הפסוק מזהיר את האנשים הישרים, שלא למהר ולהאמין לדברי הסתה והשנאה, כי הם עלולים להיות מזימה של אנשי דמים.