הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד

מקורות ופירושים נוספים

מיהם האחים היושבים יחד?

1. פירשנו שהכוונה לשבטי ישראל, בניו של יעקב אבינו, היושבים יחד בממלכה מאוחדת: "הנה.. מה מאוד טוב ומה מאוד נעים הדבר כאשר ישבו על אדמתם כל בית ישראל במלכות, הנקראים אחים לגודל האחוה שביניהם... ויהיו גם יחד במלכות אחת, ולא יחצו לשתי ממלכות עוד... והרי הדבר דומה כשמן המשחה הנתון על הראש בשפע רב, עד כי ירד משם על הזקן, והוא זקן אהרן שהיה הראשון להנמשחים בשמן המשחה... אשר ירד עוד על פי מלבושיו בפתיחת בית הצו אר... רוצה לומר, כמ ו שמן המשחה, עם כי היה נתון על הראש לבד, מכל מקום באה השמן ממנו על מקומות מחולפות, על כי המה דבוקות זו בזו, כן אם כל בית ישראל במלכות אחת וראש אחד להם תתחלק אז השפע לכולם באמצעות המלך המקבל, השפע בראשונה... כמו הטל היורד מהר חרמון על הררי ציון הנמוכים ממנו, כן באה השפע באמצעות המלך ליתר העם... כי שם בציון צוה ה' את הברכה והחיים עד העולם, רוצה לומר, בציון באה שפע, ותחל ראשונה על המלך המולך בה, וממנו יושפע על בני העם, ולכן טוב הדבר שיהיו לאחדים" (מצודות). ולפי זה, ייתכן שהשיר חובר לרגל המלכתו של דוד על כל ישראל, בשנה השמינית למלכותו.

2. ויש שפירשו שהכוונה לכל בני ישראל, היושבים יחד בבית המקדש באחד הרגלים (אולי בשמחת בית השואבה בסוכות), נהנים מזיו השכינה, מתפעלים מקדושתו של הכהן הגדול המשוח בשמן המשחה, ומתפללים שיבואו גשמי ברכה על הררי ציון: "הנה, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם ישראל הקרויין אחים ורעים, ויהיה גם הוא יחד עמהם" (רש"י, ודומה לזה דעת מקרא). פירוש זה מתאים להנחה שלפיה כל 15 המעלות נתחברו כדי לשיר אותם על 15 המדרגות שבבית המקדש, ומכאן ש"עיקר שיר המעלות על בית המקדש נאמר" (רש"י).

3. ויש שפירשו שהכוונה למשה ואהרן, האחים שהנהיגו את עם ישראל ביציאת מצרים ובמדבר (ראו ספורנו, וכן מהרש"א על תלמוד בבלי הוריות יב).

הנה, כמה טוב ונעים ששני האחים יושבים יחד על כסא המנהיגות! טוב הוא משה, ששפט את ישראל ולימד אותם מה טוב ומה רע; ונעים הוא אהרן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ודיבר עם כל אחד ואחד מישראל בדרכי נועם.

סוד ההצלחה של מנהיגות זוגית מסוג זה הוא, ששני המנהיגים מכבדים זה את זה למרות השוני שביניהם. כשמן הטוב על הראש, כמו אותו שמן שמשה משח על ראש אהרן כדי לקדש אותו, ובו הראה אהרן שהוא מקבל את מנהיגותו של משה; יורד על הזקן, זקן אהרן, שיורד על פי מידותיו - משה שפך שמן בעין יפה, לא רק על ראש אהרן אלא גם על הזקן, והשמן ירד והגיע אל פתח מדיו, וכך הראה שהוא אוהב ומכבד את קדושתו של אהרן.

כמו בטבע, כאשר המשקעים היורדים על הר החרמון מרוים את הררי ציון הנמוכים, כך גם המנהיגות בישראל צריכה להיות מבוססת על נתינה, המנהיגים צריכים להשפיע שפע רב על העם, כי הנתינה מביאה ברכה, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם.

גם לפי פירוש זה, מסתבר שהשיר התחבר לרגל עלייתו של דוד למלוכה בישראל. הוא ראה בשני האחים, משה ואהרן, דגם של מנהיגות אידיאלית, ואיחל לעצמו ולעם ישראל שיזכה להנהיג את ישראל בדרכם - בשילוב מושלם של דין ורחמים, אמת וחסד.

גם חז"ל דרשו את הפרק על משה ואהרן: "תנו רבנן: כשמן הטוב... יורד על הזקן זקן אהרן: כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא: תנא: כשהוא מספר [בזמן שמסתפר בזקנו] - עולות ויושבות לו בעיקר זקנו; ועל דבר זה היה משה דואג, אמר: שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה! יצתה בת קול ואמרה: כשמן הטוב... כטל חרמון: מה טל חרמון אין בו מעילה - אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה; ועדיין היה אהרן דואג, אמר: שמא משה לא מעל, אבל אני מעלתי?! יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: מה משה לא מעל - אף אתה לא מעלת." (בבלי הוריות יב א; וראו מהרש"א שם)

4. ויש שפירשו שהכוונה לכל שני אחים היושבים יחד ומשתפים פעולה, כמו ב דברים כה5: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (ראו דעת מקרא).

טוב ונעים

המושגים טוב, נעים מופיעים יחד בפסוקים רבים, ראו טוב - נעים - הרבה / אביתר כהן.

כשמן הטוב, כטל חרמון

1. פירשנו ששני המשלים - בפסוק 2 ובפסוק 3 - מתייחסים שניהם לנמשל שבפסוק 1: שבת אחים גם יחד דומה לשמן הטוב על זקן אהרן; שבת אחים גם יחד דומה לטל חרמון על הררי ציון.

2.  ויש שפירשו, שפסוקים 2-3 מתייחסים זה לזה, והם באים להשוות בין השמן הטוב על זקן אהרן לבין הטל היורד על הררי ציון; ארץ ישראל נמשלת לכהן הגדול, והמשקעים המרווים אותה נמשלים לשמן המשחה המקדש את הכהן הגדול: "כשמן הטוב שנמשח בו אהרן הכהן, שיורד מראשו אל זקנו אל פי ראש הכתונת שלו, שהזקן שוכב על פי הכתונת, כן נעים טל חרמון, שגבוה על הררי ציון, והטל יורד מחרמון להררי ציון; כשם ששמן המשחה לגדולה, כך הר ציון לתפארת ולכבוד לישראל; כשם ששמן הטוב, כן טל חרמון; כזה כן זה, כמו "והיה כעם ככהן"." (רש"י, ודומה לזה בדעת מקרא).