קוד: ביאור:תהלים קלט11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קלט11: "וָאֹמַר 'אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי'
"
1. לפי ההקשר, הפסוק מתאר אדם החושב להסתתר מפני ה' בחושך. בפסוק קודם הוא אמר,
תהלים קלט7: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ? וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?
"; כמו יונה הנביא, הוא חיפש
מקום שבו יוכל לברוח מפני ה', אך לא מצא; ולכן בפסוק שלנו הוא מחפש
זמן שבו יוכל להסתתר מפני ה' - הלילה. אולם לפי פירוש זה, קשה להבין את המילים בפסוק - מה זה
ישופני? ומה זה
אור בעדני?
- לפי רש"י, "ישופני - לשון נֶשֶף
";
נשף בתנ"ך הוא חושך ואפלה, כמו ב
משלי ז9: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה
" (פירוט), ומכאן:
אך חושך ישופני = "החשך יחשיך עלי, ולא תראני
" (רש"י). ו"אור זה - לשון אופל הוא...
ולילה אור בעדני - והלילה יהי מאפיל לנגדי
" (רש"י).
בעדני - כמו בעדי. וכן ב
שמואל ב כב37: "תַּרְחִיב צַעֲדִי
תַּחְתֵּנִי
" = תחתי.
בעד - מילת יחס כמו על או נגד, וכן ב
בראשית ז16: "וַיִּסְגֹּר ה'
בַּעֲדוֹ
" - סגר עליו את הדלת.
--- אולם הפירוש ש
אור הוא לשון אופל הוא מוזר מאד, הנביא ישעיהו כבר הוכיח ואמר,
ישעיהו ה20: "הוֹי הָ...שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ
"...
- לפי מלבי"ם, "ישופני - מענין נשף, ונמשך לשנים: ולילה
ישוף אור
" (מלבי"ם): אני אסתתר במקום חשוך והוא
ישופני (יחשיך עליי), וזה יהיה בזמן חשוך - בלילה - ש
ישוף (יחשיך) עוד יותר את ה
אור בעדני, כך שהאור לא יגיע אליי כלל.
--- אולם, לפי שני פירושים אלה, היה ראוי לכתוב "חושך ינשפני ". המילה ישופני היא משורש אחר ויש משמעות אחרת - ראו בפירוש הבא.
2. לפי
בראשית ג15: "הוּא
יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה
תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב
", המילה
ישופני עניינה "יכני" או "יפצעני". אם כך, ייתכן שהמשורר בפסוקנו בכלל לא מנסה לברוח מה' אל החושך. להיפך, הוא פוחד מהסכנות המסתתרות בחושך - הוא פוחד שהנחש (או יצר הרע) ייצא מתוך החושך ויכה אותו
(ע"פ גליה). לפי זה יש לפרש את החצי השני בשינוי החלוקה למילים, "ולילה
אורב עדני ", או "ולילה
אורב בעדני " (וראו
שתי אותיות זהות רצופות / הרב ראובן מרגליות) - המשורר פוחד מאורב שייצא מתוך הלילה ויפגע בו. אולם בהמשך הוא מגיע למסקנה שאין מה לפחוד, כי ה' שומר עליו גם בחשכת הלילה,
תהלים קלט12: "גַּם
חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ,
וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה
".
חכמי התלמוד הביאו פסוק זה כראיה לכך שהמילה
אור מציינת גם לילה, אולם דחו את הראיה ופירשו את הפסוק אחרת: "אני אמרתי
אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום; עכשיו העולם הזה שהוא דומה ל
לילה - אור בעדני
" (חשבתי שהחושך יכסה אותי, אך בעזרת ה', זכיתי שגם בלילה זרח לי האור). ודומה לזה בפירוש
מצודות.