ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
אספ
קוד: אספ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו קיבוץ וכינוס, וע' רמב"ן בראשית ל.
[שבי"ל]
מופשט:
אוסף (מופשט)
= אסיפת תבואה.
תואר:
אוספים (שם מתואר)
= "אוסף" בלשון רבים.
פועל:
איסף (פיעל)
[רק בבינוני "מאסף"].
פועל:
אסַף (פעל)
תואר:
אסופות (שם מתואר)
= חכמות נאספות.
תואר:
אסופים (מקום מתואר)
= "בית האסופים" = שם מקום בבית המקדש שאוספין שם ענין מה.
מופשט:
אסיף (זמן)
[רק בצירוף "חג האסיף"]
[באה רק בספר שמות]
מופשט:
אספה (מופשט)
= "אוסף" בלשון נקבה.
תואר:
אספסוף (קבוצת אדם)
= ערב רב, שנאספו אל ישראל.
פועל:
התאסף (התפעל)
תואר:
מאסף (בעל תפקיד)
= [בינוני של "איסף"].
פועל:
נאסף (נפעל)
צילום:
מאמר:
אסוף אסיפם
/ אראל
מאמר לא גמור:
העולם הבא - בתורה
/ מחברים שונים -> דרישת ה' באמצעות חקר המקרא
(קישור חיצוני)
תוכן1:
אסף - נטש
/ אראל
ביטוי זמן:
חג האסיף
מאמר:
שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר
/ אביתר כהן
אספסוף = ערב רב; חכמי ישראל
/ הרב אילן חיים פור -> אוצר ההפכים
יסף-אסף
/ אבנר רמו
[written17:42:35 05.05.2014]
תוספות ותגובות