ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
בוש
קוד: בוש בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כלימה [בושש בשורש בשש].
[שבי"ל]
מופשט:
בָשְנָה (רגש)
פועל:
בוֹש (פעל)
מופשט:
בוּשה (רגש)
מופשט:
בושת (רגש)
פועל:
הביש (הפעיל)
פועל:
התבושש (התפעל)
עצם:
מבושים (גוף)
= איברי הבושה בזכר.
צילום:
הגדרה:
= נכשל במעשיו והביא בושה (היפך "השכיל")
/ אראל
תוכן1:
בושה מצילה ממוות
/ אראל
מאמר:
קשר בין תקוה לבין מים
/ אראל
מאמר:
תפילה שהאויבים יתביישו
/ אראל
תוספות ותגובות