ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
צרר
קוד: צרר בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כריכה וקשירה, ורובו מוסרי - לחץ ודחק, כי הנלחץ הוא כאילו קשור וצרור מלעשות רצונו וחפצו.
[שבי"ל]
תואר:
מצר (שם מתואר)
= דבר הצורר.
פועל:
נֵצַר (נפעל)
[רק בעתיד "תצר", "יצר"; מופשט, על-משקל "ותקל", ואיננו פעול של "צרַר"].
תואר:
צורר (בעל תכונה)
תואר:
צר[א] (בעל תכונה)
= תואר לאויב.
תואר:
צר[ת] (תואר)
פועל:
צרַר (פעל)
תואר:
צרוֹר (שם מתואר)
= דבר הצרור.
צילום:
ביטוי פעל:
צר לי מאד
איזה עונש בחר דוד?
מצודה ומועקה או מצרה ומצוקה?
/ אבנר רמו
[written09:38:01 07.05.2014]
בין המצרים
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-13:57:03 18.07.2021]
היו צריה לראש
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-15:53:46 18.07.2021]
תוספות ותגובות