ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
כלא
קוד: כלא בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו מניעה ועצירה, ועמו "כלאיים".
[שבי"ל]
תואר:
כִלְאַיִם (תואר פועל)
= שם זוגי, להרכבת שני דברים מתנגדים, כאילו האחד כלוא בחבירו, והם צמר ופשתים בבגד, ו-2 מיני זרע בזרע השדה ובבהמה.
מופשט:
כלֶא (מופשט)
[בעיקר בצירוף "בית כלא"]
פועל:
כלַא (פעל)
פועל:
כלָא (פעל)
כלי:
כלוּא (מבנה)
= על-משקל "זבול".
[באה רק בספר ירמיהו]
כלי:
מִכְלָה (מבנה)
= דיר הצאן, שהם כלואים שם, וה' תחת א'.
פועל:
נכלא (נפעל)
צילום:
מאמר:
כלאים, בשר בחלב
/ הרב קורמן -> הטהור והמותר פרק א
תוכן1:
אדוני משה, כלאם!
/ אראל
ביטוי מבנה:
בית כלא
= בית אסורים.
מאמר:
על עונש המאסר במשפט העברי
/ אלישי בן יצחק -> מכללת שערי משפט
(קישור חיצוני)
מה זה כלאיים?
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-02:26:32 24.06.2018]
תוספות ותגובות