ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ס
>
ס=שׂ
>
סרפ=שׂרפ
>
שרפ
קוד: שרפ בתנ"ך
סוג: אשמז
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו בעירה ודליקה.
[שבי"ל]
חיה:
שָׂרָף[ח] (חיה)
= תואר למין נחש ששורף את האדם בארס, ובלשון רבים יש תואר למלאכים.
חיה:
שָׂרָף[מ] (מלאך)
[רק בריבוי "שרפים"].
פועל:
שׂרַף (פעל)
צילום:
הבדל:
מה לעשות לפסילים ומה לעשות לאשרות
/ אראל
הגדרה:
שמות הנחש במקרא
/ אביתר כהן
ביטוי פעל:
שרף באש
שריפת ילדים
תוספות ותגובות