ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ה
>
ל-ה=ל-י
>
חרה
קוד: חרה בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כעס וחמה.
[שבי"ל]
פועל:
החרה (הפעיל)
פועל:
התחרה (התפעל)
= גרם לעצמו חרון וכעס על הצלחתו של אדם אחר
מופשט:
חֳרי (רגש)
פועל:
חרָה (פעל)
= הפועֵל הוא האף, ולכן לא נמצא כי אם בלשון יחיד זכר נסתר, והמקבל החרון בא בב'. ויש בלא אף, ונקשר בל', ואז הוא רק כעס ועצב להנקשר אליו.
מופשט:
חרון (רגש)
פועל:
חרחר (פיעל)
= משקל מרובע.
פועל:
נחרה (נפעל)
= ענינו היות בחרון אף להתגרות במי [רק בריבוי "נחרו", "נחרים"].
צילום:
מאמר:
אל תקנא בטרוריסטים
/ אראל -> סגלות משלי
ביטוי פעל:
חרה אף-
יחר
ביטוי פעל:
חרה בעיני-
יחר
ביטוי פעל:
חרה ל-
יחר
ביטוי רגש:
חרון אף
מאמר:
חריהם = צואתם
/ מוטי אהרוני
תוספות ותגובות