ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
זור
>
זור1
קוד: זור1 בתנ"ך
סוג: שזמש
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו נרדף לשורש נכר2, ועמו "ממזר", "לזרא".
[שבי"ל]
פועל:
הוזר (הפעל)
= רק בבינוני "מוּזָר".
פועל:
זַר1 (פעל)
תואר:
זָר (בעל תכונה)
מופשט:
זָרָא (רגש)
= ריחוק ותיעוב.
תואר:
זָרָה (בעל תכונה)
מופשט:
מָזוֹר (מחלה)
= חולי ומכאוב, כי רוח החולה זרה לבני אדם.
תואר:
ממזר (בעל תכונה)
= איש מוזר ונכרי, ושני הממי"ן נוספין, כממי"ן "ממגורות".
צילום:
מאמר:
זהירות מסופרות מושחתות
/ אראל -> סגלות משלי
מאמר:
זרה = הפך ליישוב של זרים
/ ב"צ לוריא -> בית מקרא קי"ז, טבת תשמ"ט
(קישור חיצוני)
תוכן1:
אהבתי זרים ואחריהם אלך
/ אראל
תוכן1:
גם אנשים שהתנהגותם נראית לנו מוזרה, עשויים להיות זכים וישרים
/ אראל
תוספות ותגובות