נשלח על-ידי משה בלידשטיין (132.68.1.29) ב18:54:29 09.02.2003, בתגובה ל:
אקסיומות בפרשנות המקרא שנשלח על-ידי אראל בכפית אלול ס''ב:
בכפית האחרונה כתבתי דבר פרידה מהארגון, ובוודאי חשבתם שנפטרתם ממני. אבל באותה כפית כתב אראל מאמר בשם "אקסיומות בפרשנות המקרא", שהייתי פשוט חייב להגיב עליו, וכך עשיתי.
(לא אתייחס במאמרי לכלל החמישי, כי איתו אני מסכים).
אראל בעצם אומר, כי ישנם פרטים בתיאור דמויות בתנ"ך, שאין להם משמעות אמיתית לגבי הדמויות האלו. שם האדם, מראהו, ואירועים אחרים הקשורים אליו שלא היתה לו שליטה עליהם – לא יכולים לתת לנו רמז לגביו, ואיננו יכולים להעזר בפרטים אלה כשאנו באים לשפוט את גישת הכתוב אל דמות זו.
גישה כזו נראית לי מוטעית. יוצא ממנה, שישנם פרטים רבים בסיפור שבעצם אין להם משמעות: אם הם לא באו לעזור לנו להבין את הדמויות, כנראה שהם באו כיוון שכך היה, ותו לא. גישה זו בעייתית מאד, מכמה סיבות:
א. הסיפור התנ"כי הוא ראשית כל סיפור, המשתמש באמצעים ספרותיים: אחד מהאמצעים הללו הם רמזים מטרימים, שבאים לפני הסיפור עצמו ומכינים אותנו אליו. הם אולי אינם נראים כמהותיים לסיפור, אבל הם חשובים מאד. דווקא בגלל הצמצום העצום של הסיפורים בתנ"ך והתכליתיות שלהם, ברור כי כל פרט שכן סופר לנו נועדה לו מטרה. לא רק לשם ולצורה החיצונית יש משמעות, אלא אף לדברים קטנים הרבה יותר, לכל דבר שקרה לאם או לסב הדמות, המקום שבו הוא נולד, וכן הלאה. אמנם, קשה לדעת תמיד מה הכוונה של התנ"ך בהבאתם של פרטים אלה, ומה בדיוק אנו אנחנו אמורים ללמוד מזה, אבל תמיד יש לזה משמעות . צריכים להזהר ולהבדיל בין המציאות שעליה מסופר לבין הסיפור עצמו: במציאות, אולי אין לכל פרט משמעות ויש דברים שקורים במקרה. אבל הסיפור נכתב לאחר המאורע, ולפני הכותב היתה הבחירה מה לספר – ולכן הוא לא סיפר דבר במקרה.
ב. אני חושב שניתן לראות בבירור במקרים רבים שהסיפור "סוגר מעגל" אל שמות הדמויות ואל אירועים שקרו להם לפני שהם נולדו, ומכאן שיש לעניינים אלה חשיבות.
ג. נראה לי שהסיבה שקשה לאראל לקבל את הרעיון ששמות הדמויות ואירועים שקרו להם לפני שנולדו ישפיעו עליהם, היא שהוא רגיל למחשבת העולם המודרני-המדעי, ולא מקבל רעיונות כגון גורל ויעוד. אני די בטוח שבעולם של התנ"ך כולם היו מסכימים כי שמו וצורתו החיצונית של האדם כן משפיעים עליו, והצצה חפוזה אל הסיפורים שנכתבו בתרבויות הסובבות תוכיח. הבריחה של אדם מגורלו המיועד לו או ההכנעות לגורל זה היא נושא מרכזי מאד בסיפורים בתרבויות הסובבות, וגם אם בתנ"ך העניין קצת פחות מודגש, הוא עדיין רלוונטי מאד. אם אדם מודרני רוצה להבין את התנ"ך, הוא חייב להכנס לראש התרבותי של אותה תקופה ולא לכפות את מושגיו על התרבות שונה ממנו, אחרת הוא לא יוכל להבין אותה. אני אישית לא חושב שהשם שלי משפיע על חיי בצורה מהותית, או שהגובה שלי משפיע על טיבי הפנימי. עם זאת, אני חושב שהתנ"ך כן חשב ככה.
ד. בעיקר הנושא של שמות הפריע לי. האם אראל באמת חושב שהשם של אדם אינו קובע דבר לגביו? אברהם ושרה, יצחק ויעקב, שלמה-ידידיה וישמעאל הם דוגמאות מספיקות כדי להדגים כי שם הוא בעל משמעות רצינית מאד במקרא, גם אם בעולם המדעי של היום רעיון כזה לא יתקבל.
ה. אני לא חושב שיש איזשהו פרשן מסורתי (וגם לא מסורתי, בעצם) שיסכים שלא ניתן לשפוט דמויות מארועים שהוא לא שלט עליהם, שמו ומראהו.
ולסעיף הרביעי והאחרון (מבחינתי) – "לא ניתן להסיק מסקנות ברורות מהשערות לגבי מניעים". כמובן שלא ניתן להסיק מסקנות ברורות מהשערות, בכל תחום שהוא. אבל, כמו בכל מדע, אפשר להציע תיאוריות ולנסות להוכיח אותן. גם אם לעולם לא נגיע למניע ממש, אנו מצווים לנסות להגיע אליו כדי להבין את האנשים, לשפוט את פועלם וללמוד ממעשיהם.
מפאת קוצר זמן, אני לא מביא הוכחה כלשהי לדברי מהכתובים, אבל אני בטוח שכל אחד שיחשוב כמה דקות יוכל להעלות בדעתו כמה וכמה מקרים מוכיחים.