קוד: קרח ומתנות כהנה - מבנה הפרשה וליקחו בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: יוסף פריאל
אל:
אנו נוהגים כיום לחלק את התורה בחלוקה המוכרת לנו של חמשים וארבע פרשיות. השאלה היא: האם יש גם משמעות פנימית לחלוקה זו? כלומר: האם אפשר לאתר גורם מקשר שמסביר מדוע דווקא נושאים אלו התקבצו לפרשה א ונושאים אחרים לפרשה ב? עיון בפרשתנו ינסה להציג גורם שכזה.
מפורסמים דברי הרמב"ן בפתיחתו לספר ויקרא, שם כינה את הספר כ"תורת כהנים ולויים", מתוך כך שרוב הפניות בספר הן אל הכהנים. עיון מעמיק יותר יראה, שדווקא ספר במדבר בונה את מעמדו המיוחד של שבט לוי, ונדגים להלן:
מכיוון שהספר אכן עוסק רבות בשבט לוי, מתאימה פרשת קרח להיות במרכז הספר, שהרי כולה עוסקת בשבט לוי:
השאלה המתעוררת היא, מה שייכותו של סיפור מרד קרח למרכזו של הספר, הרי הוא אנטי תיזה למסר של הספר שבא להאדיר את שבט לוי?
סופה של הפרשה המדברת על מתנות כהונה, מעלה שאלה מכיוון אחר: מתנות הכהנה שבאות ליצור לשבט לוי מעמד חברתי וכלכלי יחודי, מעוררות מצב קשה, הן לישראלי המחויב להפריש לבן הלוי מתנות מכל תחומי עמלו: ממזונו, יבולו ורכושו. והן לבן הלוי הנדרש להיות תלוי בקיומו הבסיסי ביותר, בטוב ליבו וביחסיו עם הישראלי, או מצד שני העלול לפתח חיי תלות נוחים. מדוע יצרה התורה מערכת חברתית-כלכלית כל כך מורכבת וקשה?
כנראה ששתי השאלות נענות אחת על ידי חברתה.
ספור קרח וליקחו מהוים הקדמה הכרחית לנושא המתנות, שעומד ליצור מעמד חברתי וכלכלי שונה לחלק מהעם.
לקרח, על פי יחוסו לא היה חסר כבוד ומעמד, שהרי קרח מבני קהת היה – בחיר משפחות הלויה, נושא כלי המשכן. כמו כן היה הוא חכם (במדבר רבה יח,ג), ועשיר (שמות רבה, לא,ג), ועם זאת רצה יותר ונענש. יתכן שדווקא זה שהיה לו כמעט הכל, גרם לו לרצות גם את מה שכבר לא הגיע לו, לכן העונש שקיבל מהווה הקדמה נפלאה לפרשת מתנות הכהנה.
רגע לפני שיוצא שבט לוי לתלות כלכלית ממכרת, הוא מוזהר ללמוד מן המכה שקיבל אחד ממנהיגיו, שלכל מתנה יש גבול. יש לבנות בחכמה ובזהירות מערכת יחסים הגיונית בינו לבין הישראלי, שתאפשר סימביוזה חברתית וכלכלית שלא "תקלקל את השורה".
אשר על כן, ברור הוא המבנה של פרשתנו, הכולל הן את סיפור קרח והן את מתנות הכהנה, והמסר החינוכי היוצא ממבנה זה.