קוד: על הדבש ועל העוקץ בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: אביתר כהן
אל:
מאמר קצר לכבוד ראש השנה.. יהי רצון שתהיה השנה זאת מתוקה עלינו כדבש..
בתנ"ך יש כארבעה כינויים
לדבש – מתוק, דבש, נופת, צוף
תהלים יט יא
: הנחמדים מזהב ומפז רב
ומתוקים
מדבש
ונפת
צופים:
דבש וראיה
נופת – נוף – מה שאנחנו רואים (פנורמה)
צוף – צופה / רואה
שמואל א יד כז
:..
וישלח את-קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת
הדבש וישב ידו אל-פיו
(ותראנה) ותארנה
עיניו:
שמואל א יד כט
:
ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי
ארו עיני כי טעמתי מעט
דבש הזה
קהלת יא ז
:
ומתוק
האור
וטוב לעינים לראות את השמש
:
{
אור בהרבה שפות פירושו
דב, ובטורקית
ארי = דבורה, ומכאן גם
דבש?}
דבש, דבורה, ודוב
יש קשר אטימולוגי (בהרבה שפות) בין
דוב
,
דבו-רה,
דב -
ש
בין השאר יש גם קשר בין דוב - דיבוב – דיבור – דבורה
ביוונית
ספיקה - צרעה (דבור, דבורה), וקשור ל:
speech
– דיבור
צוף, צפה, צפון, ודוב
צד צפון נקרא כך מלשון צפה (צפן – שמר – שומרים על ידי צפיה)
צפון {
boreas
- לטינית} - דוב {
bear
- אנגלית)
ראו גם פה
דבש – דבורה ותמר (נחל)
דבורה – נחיל דבורים – נחלה (דבורה בערבית) – תמר (נחל בערבית ועברית) – דבש
במדבר כד
ו
:
כנחלים נטיו
כגנת עלי נהר
כאהלים נטע ה'
כארזים עלי מים:
{= 4 עצים}
דברים ח ח
:
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן
ודבש:
{=תמר}
שופטים ד ה:
והיא יושבת תחת
תמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט:
דבש ודבשת = שונם
(דבשת בערבית - סנם, חרדבת הגמל)
דבשת (גב הגמל)
– עניינו גב / במה / רמה
דיבון הבמות
, דיבון מתורגם בארמית
מדבשת
יהושע יג יז
:
חשבון וכל-עריה אשר במישור
דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון:
ישעיה טו ב
:
עלה הבית
ודיבון הבמות לבכי על-נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל-ראשיו קרחה כל-זקן גרועה:
ישעיה ל ו
:
משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף
ישאו על-כתף עירים חיליהם ועל-
דבשת
גמלים אוצרותם על-עם לא יועילו:
דברי הימים א ד ג
:
ואלה אבי עיטם
יזרעאל
וישמא
וידבש
ושם אחותם הצללפוני:
יהושע יט יא
:
ועלה גבולם לימה
ומרעלה
ופגע
בדבשת
ופגע אל-הנחל אשר על-פני יקנעם:
(= גבול נחלת זבולון)
יהושע יט יח
:
ויהי גבולם
יזרעאלה והכסולות
ושונם:
(= גבול נחלת יששכר)
{
מרעלה לדעתי זה שיבוש של
יזרעאלה }
חידת שמשון
:
חידת שמשון קשורה לסימני דרך – שמות מקומות
שופטים יד ה:
וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד-כרמי תמנתה והנה
כפיר אריות שאג לקראתו:
{= העיר כפירה }
שופטים יד ח:
וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת
דברים בגוית האריה
ודבש:
שופטים יד יד
:
ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא
מתוק ולא יכלו להגיד
החידה שלשת ימים:
{= העיר חדתה}
יהושע טו כה:
וחצור
חדתה וקריות חצרון היא חצור:
{יש מפרשים חדתה – חדשה (ארמית) אבל נראה לי שזה חדתה – חידה..}
דברי הימים א ד ג
:
ואלה אבי עיטם
יזרעאל
וישמא
וידבש
ושם אחותם
הצללפוני:
{= אם שמשון}
יהושע יט יא
:
ועלה גבולם לימה
ומרעלה
ופגע
בדבשת
ופגע אל-הנחל אשר על-פני יקנעם:
{= גבול נחלת זבולון}
יהושע יט יח
:
ויהי גבולם
יזרעאלה והכסולות
ושונם:
{= גבול נחלת יששכר}
{
כפירה לדעתי קשורה
לשובל אבי
קרית יערים (שובל בערבית = כפיר) "ועריהם גבעון
והכפירה ובארות
וקרית יערים "}
אסיפה וליקוט דבש
–
אריה, רדייה
שיר השירים ה א
:
באתי לגני אחתי כלה
אריתי
מורי עם-
בשמי אכלתי
יערי עם-
דבשי
שתיתי ייני עם-חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים:
שופטים יד ח-ט
:
וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דברים בגוית האריה
ודבש:
וירדהו אל-כפיו
וילך הלוך ואכל וילך אל-אביו ואל-אמו ויתן להם ויאכלו ולא-הגיד להם כי מגוית האריה
רדה
הדבש:
{למלה
בשם יש גם משמעות של
מתוק-דבש, יונתן מתרגם: מתוקים – בסימין (ארמית)}
רש"י
:
אריתי.
לקטתי והוא לשון משנה כמלא
אורה וסלו ואף לשון מקרא (תהלים מ)
וארוה כל עוברי דרך
יערת שבש / חלת דבש
דבש, מזל בתולה ושבט יששכר
יש הרבה הקשרים בין
דבש
למזל בתולה
מזל בתולה קשור לחיות:
דוב,
דבורה ועוד..
בני מזל בתולה הם דאגנים ובעלי נטיה לפתח
סוכרת
מזל בתולה הוא
השישי במזלות, חלות / יערות
הדבש בנויות בצורת
משושה (שש צלעות)
שבט
יששכר קשור למזל בתולה, להרבה אנשים שנקראים
יששכר מוסיפים את השם
דוב (יש-שכר / סוכר / דבש)
ברכת יששכר והקבלה למשלי
:
משלי כד יג
:
אכל בני
דבש
כי-טוב
ונפת
מתוק על-חכך:
בראשית מט טו
:
וירא
מנוחה
כי טוב ואת הארץ כי
נעמה..
משלי טז כד
:
צוף
דבש
אמרי
נעם
מתוק לנפש ומרפא לעצם:
תרגום יונתן:
כבריתא
דדובשא
מאמרא
דבוסמא
חליותא דנפשא ואסותא לגרמי:
{
נעם מתורגם
בסם שזה גם תרגום
למתוק
/
דבש }
שמות וכינויים נוספים לדבש (מתוק)
סוכר, חלווה
מלבד
התמרים, גם
התאנים מכונים
דבש, וכנראה גם
החרובים, ועוד..
דבש ושמן
יש איזו שהיא הקבלה בין
הדבש
והשמן
על המן נאמר שטעמו: כצפיחית
בדבש
/ כטעם לשד
השמן
שמות טז לג
:
ויקראו בית ישראל את שמו
מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת
בדבש
במדבר יא ח
:
שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד
השמן
תהלים לו ט
:
ירוין
מדשן ביתך ונחל
עדניך תשקם
שירת אוגרית
:
שמים
שמן תמטרנה נחלים תלכו
נבתם
{נבת = נופת-
דבש }
דברים לב יג
:
ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי
וינקהו
דבש
מסלע
ושמן
מחלמיש צור