קוד: אברהם הנביא בתנ"ך
סוג: כלל_דמות
מאת: ערן וייסבן
אל:
תגובה ל: בראשית כ שנכתבה ב20:10:18 19.06.2005
זו אינה העדות היחידה שאברהם נחשב לנביא. במספר אירועים מלאכתו של אברהם תואמת למלאכותיו של הנביא אך אינו נקרא נביא אלא ברמיזה בלבד. אחת מן הפעמים שאברהם עומד בעמדת הנביא היא בפרק י"ח בפסוקים כ"ג-ל"ג. בסיפור זה אברהם משמש כעורך דין המגן על תושבי סדום ועמורה מהשמדה. אברהם מנהל משא ומתן עם ה' שתואם למשא ומתן שנביאים שונים כמשה או שמואל ניהלו עם ה'. אברהם ברוב המקרים נשמע לה' באמונה עיוורת וזו הפעם הראשונה שהוא מנצל את מעמדו בכדי לשנות את הגזירה שאינה מוסכמת עימו. הדו-שיח הפתוח שבין אברהם לה' היא עובדה לכך שמעמדו הרם של אברהם בעיני ה' וישנו כבוד הדדי שניתן בעיקר לנביאיו.
הוכחה נוספת שמעמדו של אברהם תואם למעמד נביאים היא בקריאה לשליחות. בפרק י"ב אברהם נקרא לעזוב את מולדתו וללכת לכנען ונענה בחיוב למשימה שאינה קלה. אחריו יהיו נביאים נוספים שנענו לבקשת האל כגון משה (בסיפור הסנה הבוער), ירמיה (פרק א') ואף יונה (למרות שהתנגד תחילה). אברהם אם כן נחשב לשליחו של ה' בכך שעשה את המוטל עליו ללא עוררין. המשימה שנשלח אברהם לעשות בסיפור העקידה גם כן נענתה בחיוב ובוצעה כמעט במלואה. סיפור זה אומנם מעלה את הסוגיה מדוע אברהם הגן על תושבי סדום ולא הגן על בנו (פרק כ"ב) אך מדגיש את נאמנותו לה'.
הבטחת ה' לאברהם כי יעשה אותו לגוי גדול (פרק י"ב, פסוק ב') מקבילה להבטחת ה' לנביא משה בשמות פרק ל"ב פסוק י'. במספר אירועים חשף ה' בפני אברהם את העתיד בדרך של הבטחות שונות ואף בנבואת זעם בברית בין הבתרים (פרק ט"ו פסוק י"ג) אשר בישרה שבעתיד עמו של אברהם יסבול בעינויים תחת חסותו של עם אחר. חשיפת העתיד לטוב או לרע היתה מהמרכזיות בחייו של כל נביא המוזכר בתנ"ך. השוני היחידי הוא שאברהם לא התבקש להעביר את המסר הלאה כמו שאר הנביאים (אולי מפני שלא היה למי להעביר – בזמנו לא היה עם).