קוד: משל הנשרים והעצים - דרש - תשובות לשאלות בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: צחור
אל: מדרשת בר אילן
לאחר שניסיתי ללמוד את החידה על-דרך הפשט לבד וניסיתי למצוא מספר פתרונות לשאלות באמצעות הבנה מעמיקה של המילים המיוחדות המופיעות בפרק באמצעות סקירה שלהם ברחבי התנ " ך פניתי אל הפרשנים בנסיון למצוא תשובות לשאלות שמצאו גדולים ממני.
עם שינויים מזעריים, רוב הפרשנים [1] נתנו את אותה פרשנות לחידה זאת. להלן אפרט את התשובות לשאלות שהעליתי בפרק הפשט [2] :
א) " גדול כנפים ארך אבר מלא הנוצה אשר לו רקמה " – כל אלו גורמים לו לנשר לההדיר את יופו [3] ולעשות צל [4] גדול.
ב) " אשר לו הרקמה " – יש המשייכים את המילה רקמה לנוצה [5] זאת-אומרת שהנוצות שלו צבעוניות כמו רקמה, ויש המשייכים את המילה לעוד אבר של הנשר. למשל נוצות דקות [6] .
ג) " ארץ כנען " – ארץ עם הרבה סחר שהארזים אינם חשובים בה [7] .
ד) " ויקח מזרע הארץ " – על-פי כל המפרשים, מלבנון ולא מכנען.
ה) " צפצפה" – יש שאמרו שצפצפה היא סוג של ערבה [8] (ולכן יש לקרא את הפסוק " כצפצפה ") ויש שאמרו שמדובר בלשון ש'מוצף' מים [9] .
ו) " ויצמח " – הזרע.
ז) מדובר בשני נשרים שונים.
ח) "כה אמר ד' ה' תצלח" - מדובר אכן בשאלה.
אם כן משמעות המשל על-פי הבנתי את הפרשנים היא:
הגיע נשר גדול עם כנפיים גדולות ועם הרבה נוצות צבעוניות (שעושה צל גדול) שלקח את צמרת הארז שבלבנון. קטף אותו מהעלים הקטנים שבראשו. והביא אותו לארץ כנען ושם אותו בעיר עם הרבה מסחר. אחר-כך הוא לקח זרע (אחר) מלבנון ושתל אותו בשדה שיש בו הרבה מים וראוי לגידול צמחים. מהזרע גדלה גפן סרחת - שיש להם הרבה עודף (על-פי כל הפרשנים לפי הסקת הקשר ל " וסרח העודף " [10] ) שפלת קומה – שרועה על הקרקע (ולא כמו שניתן לראות בכרמים שנותנים לגפן לטפס כלפי מעלה). לאחר כל זאת הגיע נשר אחר שגם הוא עם כנפים גדולות (אך ללא אברים גדולים ורקמה). הגפן פנתה אליו שייקח אותה אך עדיין ישקה אותה מהמים שהיא רגילה אליהם. היא ביקשה זאת למרות שהיא שתולה באדמה טובה עם הרבה מים והיה לה פוטנציאל להיות "גפן אדרת". הנשר הראשון (בתגובה) ניתק את שרשיה וענפיה אך לא טרח לעקור אותה " והנה שתולה ". והנשר השני לא הגיע " בזרע גדולה ובעם רב " על-מנת לקחת אותה. הגפן, למרות שהיא עדיין עומדת במקומה לא תצלח כי מיד כשתבוא רוח קדים היא תיבש.
אחרי שהבנתי סופסוף את המשל ניתן להבין את הנמשל [11] :
הנשר הראשון הוא נבוכדרצר מלך בבל אשר " בא אל לבנון " – ארץ-ישראל ולקח את ראש הארז הוא יהויכין בגלות החרש והמסגר ושם אותו ב " עיר רכלים " – בבל שם היה מרכז המסחר של תקופה זו. לאחר-מכן הוא לקח " מזרע הארץ " – צדקיה והמליך אותו ביהודה. הוא עזר לו ותמך בו בהקמת המלוכה ולכן נאמר שהוא שתל אותו " בשדה זרע [12] קח על מים רבים... ". " ויצמח " כל זמן שלא מרד בנבוכדנצר הוא הצליח למלוך על יהודה.
הנשר השני הוא מלך מצרים אליו פנה צדקיה לעזרה נגד מלך בבל וביקש ממנו למלוך עליו אך לתת לו (צדקיה) לנהל ממלכתו (" להשקות אותה מערוגות מטעה "). אם לא היה פונה למלך מצרים היה מצליח להיות " גפן אדרת " – לשון אדיר [13] , תקיף [14] . אבל משפנה אליו בא הנשר הראשון " את פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה... " אלו הם בני צדקיה שנרצחו לעיניי צדקיה אביהם [15] וגם מלכותו של צדקיה [16] .
[1] הפרשנים שעיינתי בהם הם: רש " י, רד " ק, ר' יוסף קרא, ר' אליעזר מבלגנצי (להלן ר' אליעזר), ר' ישעיה מטראני(להלן ר' ישעיה), ר' יוסף אבן כספי(להלן אבן כספי) ור' מנחם בן שמעון(להלן ר' מנחם). מתוך כהן מנחם (מהדיר ועורך מדעי), מקראות גדולות הכתר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, שנת 2000, ירושלים.
[2] על חלק מהשאלות לא עניתי כי תשובותיהן קשורות לנמשל ולא רציתי לערבב עניין זה כאן. אענה על השאלות הללו מאוחר יותר כשאדבר על הנמשל.
[3] רוב הפרשנים.
[4] ר' אליעזר
[5] ר' מנחם, רד " ק ורש " י.
[6] ר' יוסף קרא.
[7] ע " פ דעת כל הפרשנים. ור' ישעיה מוסיף שיש דעה שאומרת שצריך לקרא " מארץ כנען " כחלק מהנמשל.
[8] רש " י, רד " ק, אבן כספי, ור' מנחם.
[9] ר' יוסף קרא ור' ישעיה.
[10] שמות כ " ו/י " ב, בכלי המשכן.
[11] סימוכין לנמשל ניתן למצוא בהמשך פרק י"ז ובספר מלכים ב' כ"ד/י"ח – כ"ה/ז' ודברי הימים ב ל"ו/י"א-כ"א.
[12] על-פי ר' ישעיה " שדה זרע " בגימטריא ירושלם (חולם מלא חיריק חסר).
[13] ר' מנחם.
[14] רש " י לפי תרגום יונתן
[15] רש " י,רד " ק.
[16] ר' יוסף קרא, ר' ישעיה.