קוד: שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 23) בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אלברט שבות
אל: ashabot @ walla.com
שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון
(פרק 23)
הדברים טעונים הסבר... אני רוצה להגיד שהכל מתחיל בהגדרה האנושית. האדם הגדיר את הסביבה שלו, הגדיר את האלמנטים השונים, הגדיר את המושגים היסודיים ועיבד את המידע הזה בשביל לזרום עם הטבע ולחיות במרחבו. "החיים" איפוא הם תהליך בלתי פוסק של הגדרת הסביבה ע"י האדם- כאשר מסלול חייו וטיבם נקבעים לפי טיב הגדרותיו ואיכותן. באופן הזה צעד האדם עם כל הגדרה והתקדם בסביבתו כאשר כל הגדרה משפרת את תנאי חייו ואיכותם, ומנגד הגדרה לקויה תחזירו אחורה ותרע את תנאי חייו.
הייתי רוצה להדגיש שוב את המופשטת שזה עתה ציינתי והידועה לכולנו: הגדרה נכונה תשפר את חיינו והגדרה לקויה תפגום אותם. השאלה היא איזה פגם נדבק באדם עקב הגדרתו הלקויה למרחב, ומנגד לאן יכל להתקדם אילו הגדיר נכונה את היקום- היינו אילו ראה את היקום כהווייתו האין סופית שאינו בר הגדרה. לציין כי שאלה זו אינה מתייחסת למגזר מסויים ממשפחת האדם שהתעקש על הגדרה לקויה ליקום, כי-אם מתייחסת לאדם כהוא זה שאימץ לדורותיו את ההגדרה הפגומה בניגוד לתפיסתו המרחבית; לכן קצרה ידי מלהתייחס לשאלה הזו כי גם אני מנוי על משפחת האדם. אשר על כן ובשביל לאתר את השאלה הזו ולהעלות אותה- היה אמור להיות לידי "צד שלישי" שיצלול אל תודעתי ויצביע על הפגם הנמצא בבוידעם שלה מימים ימימה; ועל מנת להפנות את תשומת ליבי לפגם הזה, צד שלישי זה אמור היה לצייר עבורי את התפיסה המקורית של תודעת האדם הנקייה מכל פגם וליקויי ולפרוש את הציור לפני, או אז ובעזרת הציור המקורי הזה יתאפשר לי "להתבונן" בתודעתי ולהשוות בין תפיסתי הנוכחית לתפיסה המקורית שסטיתי ממנה, ואגב זאת אעמוד על ההבדלים בין שני הציורים, ואצביע על פגמים אפשריים אם יימצאו גם אתמודד איתם.
זו הדרך היחידה שניתן באמצעותה לאדם להתבונן בתודעה שלו ולבחון אותה. ושוב, אינני מדבר על תודעה מסויימת של פלוני אלמוני, אני מדבר על תודעת האדם באשר הוא; לכן ובשביל להתבונן בתודעה האנושית במטרה לאתר בה ליקויים אפשריים שהתפתחו על פני הדורות, יש להשיג דגם מקורי של התודעה האנושית ולהניח את הדגם הזה על יד האדם שיביט בו וישווה בין תפיסותיו שמשקפות את תודעתו לבין התפיסות המקוריות של הדגם שלפניו.
אגב, וכשאני אומר "דגם מקורי" של תודעה שמשקף תפיסה מקורית- אינני מדבר על התפיסה הטובה לעומת תפיסה רעה ואף אינני מדבר על אמת ושקר, אני מדבר על "תפיסה" נטו שאין לה קשר עם הטוב והרע כי "תפיסה" בעלמא יכולה להיות רק נכונה או שגויה וכל מוח אנושי יכול לאשר את הנתון הנכון ולהבדילו מהנתון השגוי. כוונתי היא שאין מקום לצדד בתפיסה כזו או אחרת או לחוות דעה עליה כי למעשה קיימת במרחב תפיסה מקורית אחת ויחידה המשקפת את הדגם המקורי לתפיסת המרחב על כל החומר שבו. אינני יכול להגיד כי תפיסתי לאבן הזו היא טובה או רעה... מאידך יתכן מאוד שתפיסתי לחומר או לאבן הזו היא נכונה או שגויה, וכן במקרה כזה הדגם המקורי יכול לתקן תפיסה מעוותת. דוגמה יפה על זאת הם התורות והחוקים הפיזיקלים שזוהו ע"י האדם- חוקים אלה יכולים להיות שגויים בהחלט כי הם נקבעו על סמך תפיסה תודעתית למרחב, ומכאן הוטמע הביטוי כי חוק כל חוק נכון הוא עד שיופרך.
ועדיין אני עם "הדגם המקורי"... השאלה היא מה לדגם המקורי של תפיסת המרחב ולתודעה האנושית? כי הרי אין כמעט בעיה לתודעה האנושית עם המרחב על אבניו וחומריו ונוזליו ואטומיו... הדגם המקורי של התפיסה המרחבית ובמקרה הטוב יכול להיות לעזר למשפחת המדע של האדם שכידוע היא משפחה מאוד קטנה ומצומצמת, אבל, ומלבד התפיסה המרחבית, הרכיבים היסודיים של התודעה האנושית מהווים מגוון רב של תפיסות כגון התפיסה המוסרית, החינוכית, התרבותית, הכלכלית... ולאמיתו של דבר אין דגם מקורי שניתן לאפס את התפיסות האלה ע"פ ערכיו התקניים, כי הטוב והרע והאמת והשקר הם ערכים יחסיים המעצבים בפועל את רוב התפיסות וימשיכו לעצבם; אין דגם מקורי שבכוחו לשלול ערך פלוני או לאמת אחר כי אין ערכים מקוריים וחד משמעיים לאמת ולטוב ולשקר ולרע... ושוב, קבוצת הערכים היחסיים האלה הם הם שבונים את תפיסותינו בפועל, ולכן אין מקום למונח "דגם של תודעה מקורית". בלשון אחרת- אין אדם אידאלי שניתן להכריז על תודעתו כתודעה אידאלית בעלת תפיסות נכונות.