קוד: שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 27) בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אלברט שבות
אל: ashabot @ walla.com
שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון
(פרק 27)
הכמיהה האנושית, איפוא, היא להגיע למעמד הזה של חרות המחשבה, ועל המחשבה הזאת מתבססות דעותינו, תפיסותינו, השקפותינו, או במילה אחת "תודעתינו". אדם חופשי בן חורין, הוא אדם שיכול לעצב את תודעתו באופן חופשי כאשר שום דבר אינו עומד בפני מחשבתו ומעכב בעדה, והשאלה היא מה הדבר שיכול לעכב בעד המחשבה? מה הוא המעצור שיכול לעצור בעדה? איזה מיכשול יכול להיות למחשבה האנושית הנוטה מטבעה לדרור?
אני צריך חומר גלם בשביל לחשוב, ואם חסר מהחומר הזה לעולם לא אוכל לתת דרור לתודעתי המבוססת על חופש המחשבה. המעצור היחיד של המחשבה הוא איפוא "חוסר הידיעה", וזהו המידע החסר שנגרע ממשבצת החשיבה ושקראתי לו "חומר גלם". גם תינוק בן יומו נחשף לחומר הגלם הזה ומשתמש בו לבנות את תודעתו וגם אנחנו משתמשים יום יום בחומר הזה בשביל לבנות ולעצב את תודעתינו.
אבל מדוע אני מתעקש על הערך "חומר גלם" המקביל למעשה לערך "המידע" שקולטים ומעבדים ובונים באמצעותו את תודעתינו, כי הרי כל חולית מידע בנמצא יכולה לשמש כחומר גלם המתאים לעיבוד במוחינו...
אך לא היא; לא כל מידע מתאים להיות חומר גלם- כי קיים גם מידע שגוי, כוזב, לקוי, מסולף, משובש, בדוי, פגום... ובשביל לגבש את תודעתינו- היינו את תפיסותינו ודעותינו והשקפותינו, אנו זקוקים לחוליות מידע תמימות, זכות, בתולות, בלתי מושחתות...
ואומנם אנו נחשפים למידע רב ומעובד שחלק ממנו משובש ופגום וחלק אחר נכון ובלתי כוזב, ועל כן אנו ממיינים את כל המידע הנקלט, בוררים מתוכו את החלק הנכון והבלתי מעורער ומסלקים את החלק השני המושחת. הליך המיון הזה מקדים כל פעולת הערכה חקירה ובחינה- היינו כל פעולת חשיבה.
רוצה להגיד שפעולת החשיבה מורכבת בעצם משני נתחים: בחלק הראשון אני ממיין את המידע שבידי ומסננו, ובסיום הפעולה הזו וכאשר סילקתי את החלק הפגום מהחבילה אני ניגש אל הנתח השני והעיקרי של החשיבה, בוחן את המידע התקין שנותר בידי ומעבד אותו. כך פועל מנגנון החשיבה על כל מעשה אנושי שמתחיל במחשבה, החל מהמחשבה על לגימת מים מכוס המונחת על השולחן ועד לחקירת תנאי מזג האוויר במאדים ע"מ לשלוח חללית מאויישת אליו.
מנגנון החשיבה הזה על שני שלביו ניכר היטב אצל התינוקות, כי ניתן לעקוב ממש אחר לידת שני השלבים כאשר שלב "המיון" בוקע באיחור מה מקליפת המחשבה, וזאת כאשר קולט התינוק בפעם הראשונה בחייו את הנתונים הלקויים שלא היה מודע לקיומם בחבילת המידע, ובו ברגע מחליט, לראשונה בחייו, להוסיף את מנגנון "הסינון" להליך החשיבה. תגיד לתינוק לקפוץ מהחלון בשביל לטייל ברחוב- הוא יקפוץ; אבל כעבור מספר חודשים וכאשר יזהה את המידע "השלילי" שחדר אל חבילת המידע שלו- הוא יסרב לקפוץ ויפנה את מבטו אל דלת הבית. אני אישית לא אשכח את גידי שלי השובב מבין אחיו כאשר היינו על חוף הים והוא צעד בצעדים מהירים ובטוחים אל עבר המים ולא עצר גם כאשר המים הגיעו עד צווארו. כעבור חודש הוא עצר.