עמלק - פרק ה
קוד: עמלק - פרק ה בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: אלברט שבות
אל: ashabot @ walla.com
כל עצם במרחב הינו איבר קטן מיחידה מורכבת וגדולה ממנו- כאשר עובדת התהוותו מיקומו ומציאותו נגזרת מהיחידה שהוא מנוי עליה. זהו כלל הברזל הפועל על כל החומר שבטבע ללא קשר לממדי הגוף, העצם או הגרם בו מדובר; והשאלה המוגדרת היא: "הכיצד עצר האדם את הכלל הזה ברדיוס של 13.7 מליארד שנות אור?"
דוד וגולית – [צילום: ויקיפדיה]
- - -
היגענו בפרק הרביעי לסיכום כי תפיסת היקום הסופי היא מיתוס הסותר את חוקי הטבע, זאת כי היקום, ע"פ תפיסה זו, הוא מקבץ של עצמים המתנהג כ-"יחידה" עצמאית, והתהליכים הפנימיים שקורים בין חומותיו- קורים בזכות עצמם ללא קשר בשום יחידה אחרת- היות וע"פ המיתוס הזה אין יחידה אחרת!
השאלה שאין עונה עליה היא, מה ההבדל בין היחידה הזו שקראו לה "יקום" והצביעו על חלקיקיה ומימדיה המדויקים, לבין היחידה שקראו לה "כדור הארץ" או ליחידה שקראו לה "מערכת השמש", או ליחידה הנקראת "גלקסית שביל החלב", או ליחידה שקראנו לה "הקבוצה המקומית" המכילה 54 גלקסיות, או ליחידה של "צביר-על הבתולה" המורכבת ממאה צבירי גלקסיות, או ליחידה הנקראת "קיר גדול" שרוחב כל קיר שכזה הוא כעשרה אחוז מרוחב היקום הידוע... והרי כל קבוצה כזו היא "יחידה" בעלת איברים הנעים במרחב כמקשה ומקיימים יחסי גומלין ביניהם כאשר כל איבר מושפע מהתנהלות היחידה ותנועתה, וזה מקור תכונת "היחידה" שנדבק בה וגם נדבק ב-"יחידת" היקום הידוע שמתפשט ונע כמקשה אחת; והשאלה שאין עונה עליה היא: מדוע אנו קובעים בוודאות גמורה כי מקור כל מופע המזוהה על-פני אחת היחידות הוא ביחידה אחרת שמטבע הדברים גדולה יותר, בעוד וכאשר אנו מגיעים ליחידת היקום קובעים כי התהליכים הפנימיים ביחידה הזו הם האחראים למופעים שזוהו על-פניה! מה ההבדל בין הקביעה הזו לבין הקביעה התמוהה כי כדור הארץ הינו יחידה עצמאית ובלתי תלויה ותהליכים פנימיים שקורים על-פניו הם האחראים לתופעת הפוטוסינטזה למשל!
את האבחנה הזו היצגתי גם בתבנית הזו:
התצפית היא מקור המידע שהביא אותנו להבנת התהליכים המתרחשים בטבע, להבנת כוחות הטבע, מבנה היקום והחוקים השולטים בו. אותה התצפית הביאה אותנו להבנה מעמיקה של כלל אחד ברור ויציב השולט בכל הסביבה הטבעית: אין בטבע דבר העומד בזכות עצמו, ואפילו הדבר העצום שבעינינו הוא אדיר ממדים – נגזר הוא מקיומה של יחידה אחרת הנמנה עליה והגדולה ממנו. יתרה מזאת, ככל והיחידה גדולה יותר כך ניכר בה הכלל הזה יותר. אנו רואים בבירור כי כדור הארץ הענק אינו קיים בזכות עצמו אלא הוא חלק ממערכת השמש ותלוי כל-כולו בה, ורואים עוד יותר בבירור כי כוכב השמש תלוי בעצם קיומו ביחידה שקוראים לה גלקסיה, והגלגסיה תלויה בצביר הגלקסיות וכן הלאה... כלומר אינני יכול לתהות למשל- כי אילו לא היתה הגלקסיה מה היה קורה בכוכב השמש... אין ולא קיימת תהייה כזו כי כוכב השמש לא היה מתקיים מעיקרו ללא הגלקסיה. שאלת קיום המסה של כוכב השמש על מיקומה וכוחותיה נגזרת כל כולה מקיום הגלקסיה, וכן גם שאלת המיקום והקיום של הגלקסיה עצמה עומדת ותלויה ביחידה הגדולה ממנה. אינני יכול ואפילו בתרגיל מחשבתי להשמיט גלקסיה ממקומה או להביא אחרת במקומה, כי עצם הקיום של יחידת הגלקסיה כרוך בקיום היחידה הגדולה ממנה, וכן זהו כלל הברזל שכל המידע שבידינו כפוף לו: אין בטבע דבר העומד בזכות עצמו.
מהכלל הזה נגזרת האבחנה לתכונת "היחידה"- תכונה הפועלת על כל החומר בטבע כאשר כל עצם במרחב כפוף "ליחידתו" ללא קשר לממדיו, והשאלה המוגדרת היא: "הכיצד עצר האדם את הכלל הזה ברדיוס של 13.7 מליארד שנות אור?".
את השאלה המוגדרת הזו היצגתי בפני אינסוף אנשים מתוכם פיזיקאים בעלי שם ותואר אך לתדהמתי תשובתם היתה מעורפלת ומביכה. היה מי שהטיח כי הטיעונים שהעליתי היו ספקולטיביים וכי עשיתי שימוש במונחים לא ברורים ובלתי מוגדרים בעליל. היה מי שהפנה אותי למשוואת איינשטיין בתורת היחסות הכללית, והיה מי שקבע כי שאלתי נתמכת בשיקולים אפריוריים מפוקפקים. לציין כי הקביעה האחרונה שייכת לאיש האקדמיה- איש בעל תואר ד"ר בפיזיקה העוסק בין היתר בפילוסופיה, לוגיקה ופילוסופיה יהודית. היה לי הכבוד להכירו דרך אחד הפורומים המשובחים ברשת הישראלית אך אני חייב להדגיש: תשובה לשאלה לא קיבלתי, לא ממנו ולא משום אדם אחר, והשאלה השנייה שנתקלתי בה "מדוע?", מהו מקור ההתחמקות מהשאלה המוגדרת והברורה הזאת?