עמלק - פרק ו'

קוד: עמלק - פרק ו' בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

קישור לפרק ה'

פרופ' מיכאל רוזנבלו. ד"ר יוסי בן - ציון. פרופ' בנימין ארנברג. פרופ' אלי ברקאי. פרופ' ריצ ' רד ברקוביץ ' . ד"ר דמיטרי גוטמן. פרופ' יובל גרעיני. פרופ' מרדכי דויטש. פרופ' משה דויטש. ד"ר עמנואל דלה-טורה. פרופ' יצחק דנה. פרופ' לב חייקוביץ ' . ד"ר יוני טוקר. פרופ' חיים טייטלבאום. פרופ' יוסף ישורון. ד"ר אלי סלוצקין. ד"ר אבי פאר. פרופ' לאוניד פייגל. פרופ' אביעד פרידמן. פרופ' יבגני קוגן. ד"ר נועה קורצוייל. פרופ' זיו קיזנר. פרופ' ליאור קליין. ד"ר בינה קליסקי. פרופ' עידו קנטר. פרופ' דוד קסלר. פרופ' יצחק רבין. פרופ' דניס רפפורט. ד"ר שרון שוורץ. פרופ' אפרת שמשוני. פרופ' נדב שנרב. פרופ' בוריס שפירא. ד"ר עמוס שרוני. ד"ר ילנה אפרימזון. ד"ר אלכסנדר בוטנקו. ד"ר אירנה ברגר ( ברונשטיין). ד"ר דניס גולוסוב. ד"ר יהושע וולפוס. ד"ר לאוניד וולפסון. ד"ר חנה ויטמן. ד"ר רחל לוברט. ד"ר אמה מוגליקו. פרופ' יעקב סטרלניקר. פרופ' ולדמיר סנדומירסקי. ד"ר יורי קגנובסקי. פרופ' מיכאל קלינגר. פרופ' יעקב קרפטמכר. ד"ר מוטי שולץ. ד"ר אירנה שפירא. פרופ' נתן אביעזר. פרופ' משה גיטרמן. פרופ' שלמה הבלין. פרופ' לארי הורביץ. פרופ' חיים הלפרן. פרופ' יצחק פרוינד. פרופ' ולנטין פרייליכר. פרופ' משה קוה. פרופ' אבנר שאולוב. פרופ' יהודה שלזינגר. פרופ' ישי שלימק. 

                                                      

                                                       דוד וגולית – [צילום: ויקיפדיה]

                                                                            -       -       -

 

הצגתי בפרק ה' הקודם שאלה עיונית: מה ההבדל בין היחידה שמצביעים על חלקיקיה ומימדיה המדויקים וקוראים לה "יקום ידוע", לבין היחידה שקוראים לה "כדור הארץ" או לזו הנקראת "מערכת השמש". מדוע אנו קובעים בוודאות גמורה כי מערכת השמש היא מקור כל המופעים המזוהים על-פני כדור הארץ, וכי "גלקסית שביל החלב" היא מקור המופעים המזוהים על-פני כוכב השמש, וכן על זה הדרך... כלומר אנו מבינים היטב כי מקור כל מופע המזוהה על-פני אחת היחידות שביקום הוא ביחידה גדולה שמכילה את הקטנה, בעוד וכאשר מגיעים ליחידה של "היקום הידוע" ומצביעים על מימדיה המדוייקים- קובעים בלי להניד עפעף כי מקור התהליכים המזוהים על-פניה הוא באותה היחידה עצמה ולא מעבר לה!? האם עצם יכולתנו להצביע על "היקום הידוע" מבטלת את קיום "הלא ידוע"? 

את השאלה המוגדרת הזו היצגתי בשבעים ושבע צורות ותבניות ובפני הסלתה ושמנה של משפחת האדם, אנשים יודעי דבר האמונים על שאלות "קטנות" מעין אלה, אך לתדהמתי תשובתם היתה מביכה ומעורפלת בלשון המעטה. רשימה יצוגית של הסלתה ושמנה היא כזו המככבת בפתיח המאמר, ואני מדבר על הסגל האקדמי של המח' לפיזיקה באוניב' בר-אילן; לכל אחד ברשימה המכובדת הזו נשלח מייל אישי בו היצגתי את השאלה המוגדרת שלעיל באחד מאופניה, אך תשובה לא קיבלתי ולו מאחד מהם. 

הסוגיה העיקרית שנתקלתי בה היא "מדוע", מהו מקור ההתחמקות מהשאלה המוגדרת והברורה הזאת? ובעצם מהו מקור ההתחמקות מהתשובה הנדרשת: כפי שמקור כל מופע הוא ביחידה הגדולה שמכילה את הקטנה כך מקור המופעים ביקום הידוע הוא ביחידה הגדולה ממנו- היא היחידה שעוד לא זיהינו אותה אך ללא ספק היא קיימת והיא מקור המופעים המזוהים על-פני היקום הידוע. ובלשון אחרת- ליקום אין ולא יכול להיות סוף אחרת אין המשך, אין הסבר שיניח את הדעת למופעים נטולי מקור אותם מזהים על-פניו. 

עומדים איפוא אנו מול אדישות תמוהה – סירוב צורם להכיר בעובדה פיזיקלית פשוטה... האדם לדורותיו סירב להכיר בעובדה הפיזיקלית הזו, התכחש למימדי היקום האינסופי והחליפם ביודעין במימדים סופיים ומוחלטים, ולמעשה אנו עומדים מול סוגיה של מליקת האמת והשאלה- מדוע התכחש האדם לאמת הזו בפרט ולאמת באשר היא בכלל? מדוע איננו נוהגים ללכת עם האמת עד הסוף ומולקים אותה באמצע הדרך? זו סטיה במלוא מובנה של המילה וזהו הנושא המרכזי של הסדרה שלנו "עמלק": "עם-מֹלק" – העם שמולק את האמת, העם שאינו הולך עם האמת עד הסוף וכורת לה את הראש באמצע הדרך. 

סטיה זו, לציין, נטועה עמוקות בנפשינו ואינה שייכת לאינדיבידואל כי-אם לקבוצה בכללותה; העם משתתף "בפשע" הזה ומולק בפראות את ראש האמת, האינדיבידואל אינו יכול לעשות זאת כי ישנם חוקים ומוסכמות שמונעות ממנו זאת. לא כן הקבוצה- מקור החוקים והמוסכמות; בידה הכוח לחוקק חוקים ומוסכמות אשר אינם הולכים יד ביד עם האמת ונפרדים ממנה אי-שם באמצע הדרך. בפרק הראשון של הסדרה הבאתי מספר דוגמאות לסטיה הקולקטיבית הזו הנעשית ע"י קבוצת העם ובחסות החוקים והמשפטים שנוסחו ע"י נציגי העם ובחסות אור השמש. בפרק הבא אחזור לסטיה הקולקטיבית "עם-מולק" ואנתחה לנתחים, אולם הייתי רוצה לפני כן לסכם את השאלה הפיזיקלית שסטה ממנה האדם לדורותיו: עד היכן הגיעה התחמקותנו מהשאלה המוגדרת הזאת? 

בחודש האחרון ניהלתי דיונים אינטנסיביים סביב השאלה הספציפית הזו עם שני אנשים מרכזיים בתחום הפיזיקה והיהדות, וברצוני לתעד את הדיונים האלו כאן כלשונם; הם ידברו בעד עצמם ודרכם נצביע על הסטיה הקולקטיבית בשאלה הפיזיקלית. אשר על-כן הפרק הזה יתמתח קצת מעבר למקובל. 

אתחיל עם הדיון בניחוח דתי אותו ניהליתי תחת פרק מ' של הסדרה " התורה נגד המדע" שפרסמתי ברשת. איש בשם "ישראל קרמר" שלח לי את התגובה להלן, ואגב תשובתי התפתח דיון ענייני בנושא הסדרה דרך הדוא"ל של שנינו. בשלב מסוים של הדיון ביקשתי ממר קרמר את אישורו לפרסם את הדיון ברשת, והוא נענה לבקשתי ואישר בנוסף לפרסם את שמו. הינה כי-כן תיעוד הדו-שיח במלואו:

ישראל קרמר : התורה היא בהחלט לא נגד המדע כלל, אלא להפך יותר ויותר מדענים מודים בקיומו של בורא לעולם והמציאות של הטבע בעולם מוכיחה את קיומו של הבורא . ראה למשל כאן .

אלברט שבות : שלום ישראל, אני מבין שהינך מגיב על כותרת הסדרה "התורה נגד המדע", ואתה יוצא מנקודת הנחה שהסדרה טוענת כי קיום אלהים הוא בניגוד לעמדת המדע, ואתה בא לתקן אותי ולהסביר לי שההנחה שלי שגויה כי "יותר ויותר מדענים מודים בקיומו של בורא לעולם והמציאות של הטבע בעולם מוכיחה את קיומו של הבורא".

ובכן ישראל, הנחתך שגויה מיסודה, זאת כי המדע יחד עם כל האנושות טוענים כי התורה מדברת על קיום אלהים ולכן האמונה בקיומו נגזרת מתוכן התורה, בעוד, הסדרה שהתעמקת בכותרתה מבארת כי התורה אינה עוסקת כלל וכלל בקיום אלהים כי אם בקיום האדם במרחב המציאות שלו, וכשפותחת ואומרת "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" - הכוונה לדברים אחרים לגמרי שאין להם קשר וחצי קשר עם המונח "אלהים" כפי שהאנושות והמדע הבינו וקיבלו או לא קיבלו. עליך לקרוא את הסדרה אם ברצונך לעמוד על מהותם של הדברים.

ישראל קרמר : ב"ה. שבוע טוב ! אולי תסביר לי מה הכוונה ב"אני ה' אלוקיך... "ומהו כל עניין עשרת הדברות ומי נתן למשה את שני לוחות הברית לפי התורה? ומי עשה את המכות מצרים לפי התורה? ומי ציווה את כל מצוות התורה לפי התורה? ומה הכוונה בכל הנבואות שהנביאים דברו בשם ה' (וכאן הכוונה גם לחלק הנביאים של התנ"ך)?

אלברט שבות : שלום ישראל ושבוע טוב, אענה לך מהסוף להתחלה... שאלת מה הכוונה בכל הנבואות... 

ובכן מה שאתה ישראל יכול לדעת על חמשת חומשי התורה- הוא מה שהנביאים גם לא ידעו, הם וכלל עם ישראל וכל האנושות מעודה ועד רגע זה.

וכאן מגיעה השאלה שלך: אולי אסביר לך מה הכוונה ב"אני ה' אלוקיך..." וכול'...

שתי תשובות בכיסי: הראשונה והעיקרית היא אשר ציינתי לך בתגובתי: עליך לקרוא את הסדרה אם ברצונך לעמוד על מהותם של הדברים. אני ממליץ לקרוא את הדברים בזהירות ולעומק- למרות ועל-פניהם נראים פשוטים. מצרף לך את הסדרה בקובץ וורד למקרה ותרצה להדפיס כי יותר נוח לקרוא מתוך העמודים.

התשובה השניה כללית והיא נמצאת בגוף הסדרה: לשני המונחים "אלהים" ו-"יהוה" משמעות מקורית אחרת- ולא נוספת. משמעות המונח "אלהים" שבתורה הוא: התודעה- היינו התודעה שלנו, התודעה האנושית. ומשמעות המונח "יהוה" המופיע בתורה היא "דינמיקת הטבע הפועלת במרחב". התורה דיברה בגוף ראשון במקום גוף שלישי. למשל: אני יהוה אלוקיך- וכאילו הדינמיקה של הטבע מדברת אלינו... אני מסכים איתך שהדברים נשמעים מוזרים לאוזן האנושית אך בסדרה הם מוסברים באופן עקבי ומסודר. זה כל מה שיש לי להגיד ולהסביר. 

ישראל קרמר : מדוע להוציא דברים מידי פשוטם כשאפשר להסביר בפשטות, או במילים אחרות מה מפריע לך להסביר שיש בורא לעולם שבחר בעם ישראל לתת לו את התורה כפי שמובן בפשטות מהתורה .

אלברט שבות : ומי אמר לך שאינני מסביר בפשטות? במילים אחרות אני אומר כי עם ישראל הנבחר לא סיפק את הסחורה המצופה ממנו עד עכשיו, זאת כי לא הבין את התורה שבידו כהילכתה. שוב... אני משתמש במילים כבירות ואתה יכול להדוף אותן ו/או להבינן, המרחק בין שתי האפשרויות עצום ובידך לגשר על המרחק הזה אם תחליט להתבונן בהסבר שאני מציע באופן קריא ומסודר.

ישראל היקר, היקום שהשם יתברך ברא עבורינו- אינו מוכר לנו, ואיננו מכירים בו כי איננו מודעים לקיומו. התורה שמה בידינו את הכלים הפיזיקלים המתאימים להכיר את היקום הזה, ואני כותב השורות שמתי לב לכלים האלה וניסיתי להעביר אותם למי שמעוניין להכירם. איך אומרים באנגלית: take it or leave it

ישראל קרמר : כדור הארץ, היצורים החיים בו, השמש והירח וכל צבא השמים, אינם היקום שהקב"ה ברא עבורינו?

אלברט שבות : ישראל, אין ספק שהקב"ה ברא את השמים ואת הארץ וכל היקום, השאלה היא מה זה בדיוק יקום? מה בדיוק ברא הקב"ה? 

המדע בא ואומר שהיקום הוא מאלף ועד תף ואף נוקב במימדיו המדויקים: 13.7 מליארד שנות אור, זה גודל היקום המוסכם עליו היום בעולם המדע. למרבה האירוניה גם הדת היהודיה מסכימה עם קביעת המדע בנקודה הזו וטוענת כי הקב"ה ברא יקום מוחלט וסופי. ההבדל בין תפיסת המדע והיהדות הוא לגבי הערך הנקוב של היקום, כי בעוד והמדע נקב בערך מספרי לממדי היקום, התפיסה היהודית לא נקבה בערך שכזה אלא רק נקבה בגודל פרופורציונלי של היקום באמותיו של הקב"ה, ועצם הקביעה הזו אומרת כי היקום הוא מוחלט וסופי. בקישור להלן תוכל לעמוד על הפרטים.

אם כן, הן תפיסת המדע והן תפיסת היהדות קובעות כי היקום הוא מוחלט וסופי, אבל התורה פוצחת בתפיסה שלישית וברורה לממדי היקום שאינה שייכת לא ליהדות ולא למדע, וכאשר מעיינים בתפיסה הזו ויורדים לפרטיה, נגלה לעינינו יקום אחר שלא ניתן אפילו להשוותו עם היקום המוכר לנו, ואין המדובר בפער של ממדים כי ליקום של התורה אין ממדים- הוא אינסופי, הפער הוא במידע הפיסיקלי גרידא שבאמתחתינו על היקום; המידע שבידינו, מסתבר, לקוי מיסודו ולכן אנו המין האנושי וכל יתר המינים מוגבלים ביסודינו והמוות בעוכרינו. על זאת, על המידע הפיסיקלי הזה, מדברת התורה בחמשת חומשיה מבראשית עד לעיני כל ישראל. היא מבקשת, במילים אחרות, לפרוש את המידע הזה לעינינו בשביל לתקן את הליקוי הזה, ואנחנו העם הנבחר לא סיפקנו את הסחורה ולא קלטנו את המידע הישיר הזה בתורה.

הקב"ה ברא עבורינו יקום אינסופי שנחיה בו לעד ולא נמות; זו השורה האחרונה.

שוב וכמו שציינתי לך במייל הקודם, אני משתמש במילים כבירות שביכולתך להדוף בהינף יד, או להתתבונן בהסבר הקריא והמסודר שאני מציע ולהבין, הבחירה בידך ובחלקך. בהתכתבות זו בינינו שיתפתי עד כה את פרופ' נתן אביעזר כמכותב חסוי. אודה לפרופ' אביעזר אם יגלה את דעתו ו/או את רצונו בהתכתבות הזו. 

ישראל קרמר : בכל מקרה אני רואה שאתה מאמין בקב"ה ובכך שבחר בעם ישראל ונתן לו את התורה וזה החשוב ביותר.

אלברט שבות : אתה לא מדייק ישראל, כי ישנו דבר שעולה בחשיבותו על האמונה בקב"ה והוא ההבנה במי אנחנו מאמינים- אחרת האמונה שלנו תהיה תפלה וחסרת טעם. וכמובן איננו יכולים להבין את מהות הקב"ה אבל אנחנו יכולים להבין את מעשה הקב"ה ואת ממדי יצירתו, באופן הזה יכולים להפיח תוכן באמונה שלנו; אך בזאת פישלנו ואני מדבר על האדם בכלל שלא השכיל לעמוד על ממדי היקום ועל מרחב המציאות למרות כל היידע שצבר והטכנולוגיה שהגיע אליה עד הלום. כאן בנקודה הזו אכן בחר הקב"ה בעם ישראל והפקיד בידו את התורה בשביל לקלוט באמצעותה את ממדי המציאות ויעביר את המידע הזה הלאה לכל משפחות האדם. מידע זה חשוב לאדם לא רק בשביל להפיח תוכן באמונתו כי אם בשביל עצם קיומו שתלוי ועומד במידע הזה. משמעות הדברים חד משמעית: חיי האדם תלויים בקליטת המידע אודות המציאות שהאדם חלק ממנה; מידע מוגבל יעניק לו חיים מוגבלים ומידע מלא יעניק חיים בלתי מוגבלים, אתה הבנת את זה ישראל? 

ישראל קרמר : לפי דבריך, עם ישראל לא מילא את תפקידו כראוי ולא הבין נכון את מהות התורה ותוכנה, אז איך ייתכן שכל חכמי ישראל מהנביאים דרך אנשי כנסת הגדולה ותנאים ואמוראים והלאה עם הגאונים והראשונים וכלה באחרונים, שכל חייהם היו קשורים בעבודת ה' ובתורה, אנשים גדולים וענקי רוח, לא הבינו זאת ? !

אלברט שבות : אתה יכול להרחיב את השאלה שלך ולהכניס בה עוד ענקי רוח שדווקא אין להם קשר עם היהדות: ניוטון, אינשטיין, בוהר, הייזנברג... גם ענקים אלה פישלו ולא השכילו לעמוד על מרחב המציאות וממדיה. ושלא תבין אותי לא נכון, אני לא יכול להגיע לקרסוליים שלהם לא של איינשטיין ולא של רבי עקיבא, והמידע שבידי אינו פרי חוכמה או מחקר אישי- פשוט העתקתי אותו כהוא זה מהתורה, והדבר החכם היחיד שעשיתי הוא לתפוס את התורה בשתי ידי ולקרוא אותה בעיניי. אני מחזק איפוא את השאלה שלך ונותן לה משנה תוקף, ולראיה על זאת ההקדמה שכתבתי בפתח פרק מ"ב אעתיקה ברשותך להלן:

"היהדות שומרת את השבת מזה אלפי השנים, לא עשרות ולא מאות, אלפי השנים בשביל להגיע ולקרוא את השורות האלה. יומרני להגיד את המשפט הזה ואני מודע לזאת, אולם אין באמתחתי משפט אחר. כמעט כל יהודי יודע כי ישנם 39 אבות מלאכה שאסור לעשותם בשבת, ומתוך כל אב-מלאכה נגזרות אינסוף תולדות מלאכה הדומות למלאכות האב שחז"ל אסרו גם לעשותן. אחד מ-39 אבות מלאכה הוא איסור הוצאת חפצים או משאות מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, וכן איסור טילטול חפצים בתוך רשות הרבים למרחק של יותר מארבע אמות, כשני מטרים. זה אחד מ- ל"ט אבות מלאכה וחז"ל גדרו לו גדר וגזרו איסור גם על העברת חפצים מרשות היחיד לרשות היחיד. 

על הגדר הזה "הוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד" חיברו האמוראים- חכמי התלמוד (הגמרא) לפני 1500 שנה את מסכת עירובין, כאשר מקור המסכת הזו הוא במשנה שחיברו התנאים לפניהם בחמש מאות שנה. כמעט שנתיים לקח לי בשביל ללמוד את מסכת עירובין, סיימתי אותה לפני כחודש והתחלתי עם מסכת שבת שלמעשה האחת היא המשכה של השניה. לא פעם עמדתי פעור פה מול היכולות העל-אנושיות של האנשים האלה – חכמי הגמרא והמשנה אשר רמת הדיון האנושי שהגיעו אליה- אינה אנושית, לפחות לא בימינו. 

הערצתי יותר מכל את תכונת הרצינות שלהם, הווה אומר להתרכז בנקודה נתונה, להפרידה מיתר הנקודות ולדון בה; לזאת אני קורא רצינות. לזאת אני קורא דיון אינטלקטואלי ענייני שמתחבר לעיקר ומתנתק מהטפל, והאנשים האלה בשר ודם בצלמינו ובדמותינו- טיפסו אל הדיון האינטלקטואלי הגבוה ביותר שיליד אישה טיפס מעודו, ולא פעם תמהתי והשתוממתי, הכיצד התורה "המקורית" לא קרצה לאנשים האלה, הכיצד פיספסו את המופשטת, את המילים; תמהתי ועודני תוהה".

ישראל קרמר : ב"ה. עדיין יש הבדל מהותי בין גדולי חכמי העולם וגדולי חכמי המדע היהודיים לבין גדולי המנהיגיים הרוחניים, המנהגים הדתיים של עם ישראל, וגדולי הרבנים מאז שמשתמשים במושג רב למנהיגים הרוחניים של עם ישראל. המנהגים הרוחניים של עם ישראל הם אנשים קדושים, אנשים בעלי רוח הקודש אנשים שהקב"ה יכול גם לשנות את הטבע בשבילם מה שנקרא 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' (הכל תלוי כמובן ברצון ה' שממנו בסופו של דבר כל הכוחות והקדושה ולפעמים נגזרה גזרה על אדם ואף צדיק לא יוכל לשנותה) וזה מעל כל חכמי העולם וגדולי המדע היהודיים, והם בוודאי ידעו ויודעים מה נכון ומה כוונת ה' בתורה ורצון ה ' .

אלברט שבות : הגדרת "יהדות" לענ"ד היא דרך חיים, לכן כל אדם באשר הוא יכול להתגייר אם הוא בוחר בדרך חיים זו, כלומר לפני שהיהודי הוגדר כיהודי- הוא הוגדר קודם כבן אדם אשר בחר בדרך חיים שונה מהאחרות, והשאלה מה בדיוק השוני הזה בדרך החיים?

השאלה היא לא למה להיות יהודי, זאת כי אני מכיר ומרגיש את ה-למה כי טוב לי להיות יהודי, השאלה היא מה זה להיות יהודי, מהי הגדרת השוני הזה בדרך החיים? חשוב מאוד להצביע על השוני הזה ולענות נכונה על השאלה הזאת, כי אחרת ובלי שנרגיש המקור ממנו ניזנת היהדות יתרוקן לאט לאט עד שלא ישאר ממנו מאומה, ומשמעות הדברים שהיהדות חלילה תיכחד, וכדאי שלא נקל ראש בסכנה הזאת כי אותותיה התחילו בפועל לנבוט בשטח! רוב המתבוללים בארץ ומחוצה לה אינם יודעים להצביע על הגדרת השוני בדרך החיים היהודית, ולכן הם מאמצים את הגדרתם האישית שמסתכמת בהגדרה הקונבנציונלית שאומרת: יהודי הוא מי שאימו יהודיה ושומר את מצוות הדת היהודית, ומכאן הדרך קצרה להוריד טיפין טיפין את עול המצוות ולשמור בכל זאת על היהדות כי הרי יהודי הוא מי שאימו יהודיה, וע"פ ההגדרה הזו, היהדות הולכת ונכחדת כי האימהות היהודיות בשטח הולכות ומתמעטות, זאת הנגזרת הטבעית של ההתבוללות האחראית בין היתר גם להכחדת כל העמים. כל העמים נכחדו כי התבוללו מרצון או לא עם עמים אחרים וגם היהודים כפופים לתכונה הזו.

אם כן מהי הגדרת היהדות האמיתית האחראית לקיומנו ולהמשך קיומנו בפועל?

ההתבוננות. קיים ביהדות החסידית המושג "להתבודד" ולמעשה המדובר באותו המונח "להתבונן"; לעמוד על מקורם של הדברים ולהגדירם. היהדות יצאה בבשורת ההתבוננות בטבעם של הדברים, כך התחיל אב היהדות את דרכו, הוא אברהם אבינו שהתבונן והסיק... כך כל אבותינו וגם משה רבינו התחיל את דרכו בהתבוננות. גם התורה הזמינה אותנו להתבונן בתוכנה ולעמוד באמצעותה על מקורם של הדברים. אני כיהודי מאמץ את האמונה בקב"ה – לא כי מנהגי לאמץ כל אמונה באשר היא, אלא כי התבוננתי באמצעות התורה בטבעם של הדברים והיגעתי בדרך זו לאמונתי זו. כך עשו אבותי ואבות אבותי, אף אחד לא נשען על אמונה תפלה אלא כל דור בדורו עיין בתורה דהיינו התבונן בה ואימץ באמצעותה את אמונתו היהודית. אבוי ליהדות אם היתה נשענת על אמונה בעלמא ואמונות כאלה נפוצות במשפחת האדם, בניגוד לאמונה היהודית שמקורה בהתבוננות מעשית...

ישראל היקר, אני חוזר ברשותך להגדרה המקורית שבזכותה אני ואתה כיהודים ממשיכים להתקיים- היא ההתבוננות המעשית של שנינו בתוכן התורה, ואני עומד להגיד לך משהו שכדאי לקחתו ברצינות: יש לבחון בשנית את התבוננותנו בתורה כי לא התבוננו עד עכשיו בתוכן המקורי של התורה; פרטים בסדרת " התורה נגד המדע". זו הצעתי לך כיהודי ליהודי ואתה יכול לאמצה או לעזובה, אחד משניים. ההבחנה המהותית בין השניים יכולה להיות כהבחנה המהותית בין החיים למוות, דהיינו בין ההמשכיות לחידלון.

ישראל קרמר : דבריך אינם סותרים את דבריי שחכמי ישראל הם אנשים גדולים הרבה יותר מחכמי אומות העולם שלא יכולים להגיע לרמת הקדושה של חכמי ישראל, וחכמת התורה היא חכמה הרבה יותר גדולה מכל החכמות וכוללת אותן.

אלברט שבות : דבריי סותרים ועוד איך סותרים את דבריך ישראל. חכמי ישראל שמרו על התורה ושימרו באופן מלאכותי את הטקסט התורני כמבנה אורגניזמי לכל דבר ועיקר. אין ספק שלולא חכמי ישראל ולולא היהדות לא היה היום קיום ולא זכר לתורה, בזאת מסתכמת תרומת היהדות הענקית בכל הנוגע לטקסט האורגניזמי של התורה- מבחינת עוד יבוא יום ונבין על מה שמרנו. התורה עצמה התייחסה לנקודה הזאת וסיכמה את תרומת היהדות לשימור התורה כמשא כבד שחמור שם על שיכמו בדרך ארוכה ועקלקלה מבלי להבין מה מונח על גבו. המיקום של ההתייחסות הזו כאן:

ויאמר אברהם אל-נעריו, שבו-לכם פה עם-החמור, ואני והנער נלכה עד-כה, ונשתחוה ונשובה אליכם. (בראשית כב, ה)

דבריי סותרים את דבריך כי בכל הנוגע להבנת הטקסט התורני אין שום הבדל בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם. שוב... פרטים בסדרת " התורה נגד המדע". 

                                                              ________________________________

 

עד כאן תמליל הדיון הראשון שנקטע באיבו ע"י ישראל קרמר; הוא לא ענה יותר. נמשיך איפוא אל הדיון השני שהתנהל בפייסבוק תחת מאמר שפרסמתי ברשת " מכתב ליוסי שריד". האמת היא שתפסתי טרמפ על-גב המכתב הזה שנראה על-פניו כאישי, אך טומן בחובו סיכום אמין לסוגיה הפיזיקלית שנדונה לעיל, על כל הבטיה תולדותיה ונגזרותיה במרחב המציאות. אשר על-כן אביא להלן את המאמר והדיון שהתנהל תחתיו. 

 

                                                                                    "מכתב ליוסי שריד" 

 

מצאתי באחד האתרים תמליל של שיחה רדיופונית שערך איתך לאחרונה השדרן בני בשן בעניין ריחוף הנשמות... נושא כה רחוק מתדמיתך שעמלת עליה חיים שלמים. "יוסי שריד: נשמתי נפרדה מגופי, ראיתי הכל מלמעלה" - כך צעקה הכותרת שקידמה את המאמר בו תומללה שיחתך הרדיופונית, ולרגע הרהרתי כי זה הרגע הגיח לעולמנו אורי זוהר חדש מהקופסה, אך מהר נמלכתי וחזרתי לעשתונותי: אולי גם יוסי בא ממשפחת הזוהר אך לעולם הוא שריד המציאות. 

מר שריד אני חש את החובה להשחיז ככל יכולתי את עטי שהולך, סוף כל סוף, לחרות מכתב ליוסי שריד השנון והמושחז שמתעקש להאחז במציאות למרות ונשמתו פרחה מגופו, והוא ראה/ חווה הכל מלמעלה. אני מאמין שהדילמה אשר חווית בעקבות זאת אינה יורדת בעוצמתה מעצם החווייה, זאת כי איש המציאות הוא האנליסט שתפקידו לנתח את נתוני המציאות מלמטה לא מלמעלה, היינו מקרקע המציאות שרגליו היציבות דורכות עליה, אולם יוסי שריד חווה את חווייתו מלמעלה כמרחף בהקיץ, והדלימה היא- היוסי שריד ירחף? שדווקא שריד יעשה שימוש במונח "נשמה"- מונח המוקצה מחמת היעדרותו מלקסיקון המציאות של כל בר דעת שעיניו בראשו; זוהי בעינה הדילמה במערומיה. 

מר שריד היקר, אני רוצה להציע לך את עסקת חייך, ותצטרך, אם תתאים לך העסקה, לשלם עבורה בטבין ותקילין. אני הולך לחשוף לעיניך כי הנשמה היא הדבר היחיד שיכול להיות לו קיום במציאות ומלבדה אין לשום דבר זכות קיום במציאות; אף לגוף האנושי ושל כל היצורים עלי אדמות אין שום משמעות במציאות. הכשרת "הנשמה", איפוא, כמונח תקני מציאותי והכתרתה כאובייקט שאין זולתו במציאות- יחזיר את הצבע הוורוד ללחייך שהחווירו כאשר בהסח הדעת עשית בנשמה שימוש בלתי חוקי לכאורה. 

להדגיש כי בהכשרת "הנשמה" אינני עומד להשען על שום אמונה ומשום סוג שהוא; בפרוייקט הזה אני הולך להשען אך על חוקי הטבע, כי הרי אנו וכל הסביבה שלנו קיימים "ורוקדים" על-פי החליל של החוקים הללו התקפים בכל מרחב היקום ומתווים את מיקומנו, תנועתנו, ואת עצם קיומנו. האגדה מספרת כי ניוטון הבחין בכוח המשיכה כאשר צפה בתפוח הנופל מהעץ, וגם איינשטיין צפה בתמונת המציאות כאשר הגה בתורת הייחסות וכך גם בוהר ואדיסון ודיראק ושאנון... ההבחנה בתמונת המציאות, איפוא, היא ההבחנה בחוקי הטבע- הבחנה שבאה מתוך מסגרת ברורה הניתנת לצפייה מכל נקודה מרחבית, ומתוך המסגרת הזו צפינו בעיקרון יסוד שלפיו מקור כוחות היסוד הפועלים על העצמים ומתווים את מהותם קיומם ואת תנועתם, הוא בעצמים עצמם כאשר כל עצם הוא בגדר של "חייל" הצועד ע"פ החליל של היחידה שלו שהיא היא מקור הכוחות הפועלים עליו ומתווים את תנועתו, מיקומו, מהותו ואת עצם קיומו במרחב, ואף "החייל" בעצמו הוא בגדר של יחידה המשתייכות אליה יחידות משנה ורוקדות לפי חלילה, כאשר היא מקור כוחות היסוד המתווים את תנועתן, מיקומן, ועצם קיומן. 

השמש, לדוגמה, היא חיילת בגלקסיה של שביל החלב שצועדת ורוקדת ע"פ חלילה, והשמש בעצמה היא יחידה הנקראת בפינו "מערכת השמש" שהרבה יחידות משנה צועדות עימה ורוקדות ע"פ חלילה. הארץ היא אחת מיחידות המשנה הללו ומשפחת האדם נמנת על הארץ כיחידת משנה. 

והאדם החליט, באופן תמוה ביותר, להגביל את עיקרון היסוד הזה ולהגדיר את תחומו, והוא קיים את החלטתו התמוהה זו בכל הזמנים ובכל האמצעים שעמדו לרשותו. בעידן האחרון הגיע האדם לכלל החלטה כי טווח העיקרון הזה יהיה בן 13.7 מליארד שנות אור. ובמילים אחרות, האדם התעלם מהמשפט שאומר כי היקום הידוע הוא יחידה השייכת ליחידה גדולה ממנה, אחרת אין הסבר לקיום היחידה הנקראת "יקום ידוע" ואף אין הסבר לתנועתה, וכידוע התצפיות האסטרונומיות העלו שהיקום נע ומתפשט כמקשה אחת. 

לתמיהה זו משנה תוקף כי מקורה בסלתה ושמנה של משפחת האדם. מי שהגביל את עיקרון היסוד הזה והגדיר את תחומו הוא אותו החוקר שהפנה את תשומת ליבנו לאותו העיקרון תוך כדי חקירה וניתוח מסודר של התצפיות. בכל אופן ומניתוח פשוט לעיקרון הזה יוצא כי ליקום אין סוף זאת כי מקור הקיום והתנועה של כל יחידה, יהא גודלה ומורכבותה אשר יהיה, הוא ביחידה אחרת שמכילה אותה ומטבע הדברים גדולה ממנה, וכך פשוט עד אינסוף... אחרת, וכאמור, לא יהיה הסבר למציאות היחידה- דהיינו לקיומה, לתנועתה. 

אם כן מבט מפוכח על המציאות יבהיר לנו כי אין ולא יכול להיות סוף ליקום גם לא יכולה להיות לו התחלה, זו המשמעות הפיזיקלית של מציאות החומר ע"פ כוחות הטבע וע"פ חוקיו הידועים לנו, זו בעינה המשמעות של מציאות החומר מרמת החלקיק ועד לרמת הגלקסיות. אותו המבט המפוכח יבהיר ובנוסף את משמעות תנועת החומר והשתנותו, כי לא רק קיום היחידה נגזר ממציאות אחותה המבוגרת כי-אם אף תנועתה נגזרת ממנה: תנועת הארץ נגזרת ממציאות השמש וגם תנועת השמש נגזרת מקיום הגלקסיה של שביל החלב. 

בחינה פשוטה למושג התנועה תפתח בפנינו את מושגיות ההשתנות, כי הרי מקור התנועה בהשתנות. עלה שנושר מענף העץ הוא עלה שהשתנה ממצב א' למצב ב', כלומר תנועת העלה מהעץ אל האדמה מייצגת שינוי שהתרחש בעלה. וכאשר מביטים על מושג ההשתנות מתוך הפנורמה האינסופית, נתקלים בבעית חשיבה בלתי מוסברת הנושקת לפרדוקס. 

רוצה לומר כי מציאות העלה במקום נתון, היא אומנם מציאות מניחה את הדעת ומוסברת ע"י התפיסה האינסופית של עצמי היקום ואך על-ידה, זאת, כאשר העלה נותר יציב במקומו ללא שינוי. אולם עובדת השתנותו ממצב א' למצב ב' תסתור בהכרח את תפיסת האינסוף, כי המצב א' שהעלה מצוי בו נשאר ללא שינוי כל עוד ומסת העצמים שהביאה לאותו המצב היתה נמשכת עדי-עד. מאידך המצב ב' שהעלה עבר אליו נגרם ללא ספק ע"י מעגל עצמים נתון, שנסגר בנקודה מסוימת אשר אין מעבר לה עוד עצם שיכול להשפיע על אופן השינוי בעלה ולהמירו בשינוי חלופי. השינוי הנצפה מ-א' ל-ב' מצביע איפוא על מעגל מוגדר של עצמים שגרמו לשינוי הנתון שהתרחש בעלה, בחלקיק או בגלקסיה... והדבר, כאמור, סותר את תפיסת המציאות האינסופית הנגזרת מעיקרון היסוד שלפיו, כל עצם משתייך ליחידה שתסביר ותצדיק את עצם קיומו, אחרת אין הסבר לקיום המציאות, דהיינו לקיום החומר על כל צורותיו. 

האבסורד הזה, איפוא, יחזיר אותנו לתמונת המציאות ובעצם יגרור אותנו אליה, זאת כי שום אדם עלי אדמות לא רצה להתמודד עם תמונת המציאות הנגזרת, דווקא, מחוקי הטבע שפרושים לעינינו ומודעים אנו לקיומם. תמונת המציאות, אם כן, מצביעה על סדרת עצמים אינסופית דוממת שלא יתכן בה שום שינוי או תנועה, זאת כי כל שינוי הנצפה באחד העצמים, מרמת החלקיק ועד לגרמי השמים, יגדיר בהתרחשותו את ממדי היקום, בניגוד לחוקי הטבע שמשרטטים בעזרתם תמונת מציאות ברורה עם סדרת עצמים אינסופית. לא תיתכן סדרה סופית אחרת לא יהיה הסבר למציאות החומר.

התמונה היחידה, איפוא, שצופה יכול לקלוט מתוכה אפקט של שינוי מתוך העצמים הדוממים, היא כאשר הצופה בעצמו אינו נכלל על המערכת החומרית שצופה בה, ויונק את המציאות מתוך סדרת תמונות דוממות בשיטת האנימציה. המדובר בסדרת תמונות נבדלות ודוממות שהקרנתן ברצף יוצרת רושם של תנועה – דהיינו של השתנות. אין במציאות, איפוא, עצם שנע מכאן לכאן, יש "צופה" שקולט את השינוי הקל ברצף התמונות – דבר שמתורגם על ידו לתנועת העצם. ומיהו הצופה הזה אשר אין לו גוף ונמצא מחוץ למערכת החומרית? 

זה הדבר שקראנו לו נשמה, נפש, או רוח. זה הדבר שנושא אותו כל יצור חי, מהאדם והבהמה והחיה למינה ועד לחד-תאי, כל יצור חי והרוח שמשמשת אותו. זה הדבר היחיד שיש לו מגע עם המציאות החומרית, ויכול לחוש אותה- דהיינו לינוק את תמונותיה, ולבחור אילו סדרות לינוק ועל אילו מסלולים לקפץ. הייתי מעדיף לקרוא לדבר הזה כאובייקט היחיד שיש לו הזכות לשאת את תואר הישות במרחב המציאות. איננו יודעים הרבה על האובייקט הזה אך קיומו נגזר מקיום המציאות. פתחתי כאן פתח לשאלות רבות מנשוא שהעיסוק בהן יפתח לראשונה את השער להתעסקות במציאות הלא ווירטואלית.  

מר שריד היקר, היצעתי לך בפתח דבריי עסקה והתכוונתי לכל מילה. השאלה אם יש דיל וההחלטה בידך.

                                                   ______________________________________

 

עד כאן המאמר וכן, קיבלתי תשובה מחתן השמחה יוסי שריד, תשובה לקונית בת שורה: "אתה מייחס לסיפור האגבי שלי הרבה יותר משמעות מכפי שאני מייחס לו". תשובתי: "דווקא אחד המגיבים הפנה את תשומת ליבי לטענתך, ותשובתי היתה כי הקייס שאני מדבר עליו אינו דווקא של שריד". 

נוסח הדיון שהתנהל בפייסבוק:

Yuval : את הפרדוקסים של זנון אתה מכיר? גם הוא נדרש לבעיית התנועה ופותר אותה באמצעות אנימציה.

אלברט שבות : אין שום קשר בין המאמר שכתבתי לפרדוקסים של זנון, מאיפה היסקת את זה רק אתה יודע. המאמר שלי מדבר על פיסיקת המציאות, זה נושא שהקשר שלו לזנון ופרדוקסיו כמו הקשר בין גבינה לאפטר שייב. עוד לא שמעתי על אדם שמורח גבינה 8% לאחר הגילוח.

יום טוב לך יובל, בידידות/ אלברט

Max Maxmen : כמה שזכור לי, יוסי שריד סובל כל חייו מחרדות והוא פונה הרבה למיון. ולכן אין לקחת אותו ברצינות.  

אלברט שבות : הקייס שאני מדבר עליו הוא לאו דווקא של שריד. אני מדבר על עיקרון יסוד פיסיקלי שלפיו ממדי היקום לא יכולים להיות סופיים ועל-כן היקום הוא אינסופי, זאת בניגוד לדעה הרווחת בכל הזמנים ואף בניגוד לעמדת היהדות בסוגיה הזו. העיקרון הפיסיקלי שאני מדבר עליו ולמעשה לא נותן לך מקום לחוות את דעתך אודות ממדי היקום האם הם סופיים או לא, כי עיקרון, ככל עיקרון, אינו נתון לשיקול הדעת. ובשביל לסבר את האוזן- אחד הנפגעים מהעיקרון הזה הוא תאוריית המפץ, אבל החדשה המרעישה באמת היא כי המציאות הפיסיקלית המוכרת לנו יושבת על כרעי תרנגולת, אם תרצה- מזוייפת, כלומר רמת הבנתינו למציאות אינה עולה בהרבה על הבנת החיה, זו אחת המסקנות המצערות העולות מהתעמקותנו בתפיסה האינסופית. לכל מילה כיסוי ולא צריך לקרוא הרבה ע"מ להיווכח, המאמר שלעיל קצר יחסית. 

אלברט שבות : Nahum Shahaf מה יש לך להגיד להגנתך נחום? המאמר הקצר שלעיל הוא כתב אישום במלוא מובן המילה המופנה נגדך כפיזיקאי שנמנה על הסלתה ושמנה של משפחת האדם, כאשר בשעת מילוי תפקידך כפיזיקאי הגבלת עיקרון יסוד אחד של הטבע והגדרת את תחומו כנגד חוקי הטבע וכוחותיו. היש לך מה להגיד בנידון או שמודה באשמה ומודה ועוזב ירוחם... 

ידידי נחום, ובשביל להקל מעל כתפיך האקדמיות את עול כתב האישום המפורט, ובעיקר שלא תרגיש בודד במערכה אצרף להלן רשימה יצוגית וחלקית של הסלתה ושמנה של משפחת האדם לדורותיו, ואני מדבר על הסגל האקדמי של המח' לפיסיקה באוניב' בר-אילן, כאשר כל אחד ואחד ברשימה זו מואשם באותו סעיף-אישום שהופנה נגדך במאמר. לרשימת המכובדים שלחתי לפני כחודש מכתב אישי שניתן לכנותו כשימוע לפני הגשת כתב-אישום, אך לא קיבלתי ולו מאחד מהם התייחסות, ועל-כן ייאלצו לעמוד למשפט ציבורי ללא זכות השימוע. 

הסגל האקדמי של המחלקה לפיסיקה באוניב' בר-אילן : פרופ' מיכאל רוזנבלו. ד"ר יוסי בן-ציון. פרופ' בנימין ארנברג. פרופ' אלי ברקאי. פרופ' ריצ'רד ברקוביץ'. ד"ר דמיטרי גוטמן. פרופ' יובל גרעיני. פרופ' מרדכי דויטש. פרופ' משה דויטש. ד"ר עמנואל דלה-טורה. פרופ' יצחק דנה. פרופ' לב חייקוביץ'. ד"ר יוני טוקר. פרופ' חיים טייטלבאום. פרופ' יוסף ישורון. ד"ר אלי סלוצקין. ד"ר אבי פאר. פרופ' לאוניד פייגל. פרופ' אביעד פרידמן. פרופ' יבגני קוגן. ד"ר נועה קורצוייל. פרופ' זיו קיזנר. פרופ' ליאור קליין. ד"ר בינה קליסקי. פרופ' עידו קנטר. פרופ' דוד קסלר. פרופ' יצחק רבין. פרופ' דניס רפפורט. ד"ר שרון שוורץ. פרופ' אפרת שמשוני. פרופ' נדב שנרב. פרופ' בוריס שפירא. ד"ר עמוס שרוני. ד"ר ילנה אפרימזון. ד"ר אלכסנדר בוטנקו. ד"ר אירנה ברגר (ברונשטיין). ד"ר דניס גולוסוב. ד"ר יהושע וולפוס. ד"ר לאוניד וולפסון. ד"ר חנה ויטמן. ד"ר רחל לוברט. ד"ר אמה מוגליקו. פרופ' יעקב סטרלניקר. פרופ' ולדמיר סנדומירסקי. ד"ר יורי קגנובסקי. פרופ' מיכאל קלינגר. פרופ' יעקב קרפטמכר. ד"ר מוטי שולץ. ד"ר אירנה שפירא. פרופ' נתן אביעזר. פרופ' משה גיטרמן. פרופ' שלמה הבלין. פרופ' לארי הורביץ. פרופ' חיים הלפרן. פרופ' יצחק פרוינד. פרופ' ולנטין פרייליכר. פרופ' משה קוה. פרופ' אבנר שאולוב. פרופ' יהודה שלזינגר. פרופ' ישי שלימק. 

נחום שחף : לאלברט ידידי היקר.

אני החכם מכל צודק וכל השאר טועים... לא מעט יהיר? השיטה המדעית גורסת שלהוכחה אין ערך אלא אם ניתן להציג אותה בדרך הניתנת לסתירה. משכך ניתוח טקסטואלי של השפה אינו יכול לבוא במקום שיטת חשיבה לוגית המבוססת על תצפיות.

אלברט שבות : "ניתוח טקסטואלי של השפה אינו יכול לבוא במקום שיטת חשיבה לוגית המבוססת על תצפיות"- כל מילה בסלע נחום, אבל שכחת עניין קטן שהמילות האלה צריכות להכות גם בסלע שלך כי גם אתה כפוף להן. וכשאני אומר אתה כוונתי לכל איש מדע בכל הזמנים שדוגל בשיטה המדעית המבוססת על תצפיות. הוא, איש המדע, חשף מתוך התצפיות את אחד העקרונות היסודיים במציאות הפיסיקלית, וזה נוסח העיקרון: "מקור ארבעת כוחות היסוד הפועלים על העצמים ומתווים את מהותם קיומם ואת תנועתם, הוא בעצמים עצמם- היינו ביתר העצמים שמסביבם", ברור לכל מדען וצופה שאין מקור אחר לכוחות, בניגוד לאמונות הדתיות שטוענות שיש מקור אחר, אלוהים.

וגם האגף הדתי של המדע מתיישר עם השיטה המדעית בטענה כי אלהים הוא זה שייסד את העיקרון הזה, כלומר הוא זה שנטע את הכוחות בעצמים וברא את מודל היחידה כך שכל עצם יהא כפוף לכוחות היחידה שמשתייך אליה, החל מרמת היחידה של האטום שהיא היא מקור ארבעת כוחות היסוד המשפיעים על כל חלקיק וחלקיק באטום, ועד לרמת כל העצמים של יחידת הגלקסיה כאשר מקור ארבעת הכוחות הנתונים להם הוא ביחידה של הגלקסיה. וכן גם הגלקסיה היא אחד העצמים שמקור ארבעת כוחות היסוד שמתווים את מיקומה, תנועתה ואת עצם קיומה הוא ביחידה שמכילה הרבה גלקסיות... וכך התצפית המדעית, וככל שהשתכללה היא אישררה את העיקרון הזה שוב ושוב ברחבי הקוסמוס: יחידת האטום, היחידה של כדור הארץ, יחידת מערכת השמש, יחידת גלקסית שביל החלב, יחידת הקבוצה המקומית, יחידת צביר-על הבתולה, ולאחרונה גילו יחידה שקראו לה "Sloan Great Wall" שאורכה כעשרה אחוז מהיקום הידוע.

כל העצמים של כל יחידה ויחידה מהיחידות שלעיל, נעים במרחב כמקשה אחת, כך ע"פ התצפית המדעית מזהים "יחידה", עד שזיהו את יחידת היקום הידוע שגם נעה ע"פ התצפית כמקשה אחת והחליטו שהיחידה הזו אינה כפופה יותר לעיקרון הזה. ומאיפה מקור ארבעת כוחות היסוד הפועלים על היחידה הזאת ומתווים את מהותה קיומה ואת תנועתה? לאלוהים פתרונים. אבל מה עם עיקרון היסוד של הטבע שצפיתם בו ואישררתם אותו כל פעם מחדש?

חאלס, עד כאן גבול העיקרון, אל תשאל שאלות מיותרות; זאת תשובת המדע.

לא מעט יהיר? אתה לא חש תמיהה כלשהיא נחום? קשה לי להאמין שאינך יורד לסוף דעתי.

נחום שחף : המדענים אישרו ש"כל העצמים של כל יחידה ויחידה מהיחידות שלעיל, נעים במרחב כמקשה אחת"? אין תנועה יחסית? נער הייתי וגם זקנתי ומעולם לא שמעתי מהמדע שכל חלקי המערכות נעים כמקשה אחת.

אלברט שבות : אתה צודק כתמיד נחום, אין ספק שתנועה היא ערך יחסי, לכן אתה יכול לקבוע שהתנועה שלך שווה לאפס כשאתה יושב נינוח מול המחשב וכותב את הגיגך, זאת כי הגוף שלך אינו רושם שום תנועה ביחס לקרקע שאתה יושב עליה, אך למרות זאת המדע קובע שברגע שליו זה מול המחשב הגוף שלך דווקא נע במהירות של 1,700 קמ"ש ביחס לציר של כדור הארץ, ואף ברגע זה הגוף שלך נע *כמקשה אחת* עם כדור הארץ במהירות של 105,000 קמ"ש סביב כוכב השמש וביחס אליו.

בנוסף, התצפית המדעית מאשרת כי הגוף שלך עם הכיסא שאתה יושב עליו ועם כל כדור הארץ ותכולתו ועם כל שמונת כוכבי הלכת – כל היחידות העצמאיות האלה נעות *כמקשה אחת* יחד עם השמש סביב מרכז הגלקסיה במהירות של 800,000 קמ"ש. וכן גם הגלקסיה וגם קבוצת הגלקסיות וקבוצות הגלקסיות... כולם נעים כמקשה אחת ביחס ליחידה אחרת במרחב, ממש כתנועת האלקטרון סביב הגרעין שלו, על אף וכל אחת מיחידות המשנה נעה במהירות שונה ביחס ליחידה מסויימת, כדוגמת גופך שברגע זה רושם מהירות אפסית ביחס לקרקע, ויכול גם לרשום מהירות של 70 קמ"ש ולנוע *במקשה אחת* עם האוטו כשתחליט לקחתו לסיבוב, בדומה לכל אחד מכוכבי הלכת אשר נע כמקשה אחת ובמהירות שונה סביב השמש ובד בבד נע כמקשה אחת ובמהירות אחידה עם השמש ביחס לציר הגלקסיה...

מכאן המסקנה שכל עצם שייך ליחידה שלו אחרת לא תיתכן התנועה שלו, ואם תרצה- זו הראיה שיחידת "היקום הידוע" שייכת ליחידה אחרת, זאת כי התצפית המדעית הראתה כי יחידות "היקום הידוע" מתפשטות בתאוצה אחידה, ועצם מהירותן האחידה מוכיחה כי לא תיתכן תנועתן כיחידה אחידה ללא השתייכותן ליחידה האחרת.

נחום שחף : אלברט ידידי, כל כוכבי הלכת נעים במקשה אחת? אין כל תנועה יחסית ביניהם? נמשיך הלאה. האדם והרכב יכולים לנוע במקשה אחת, אבל אדם יכול לנוע בתוך הרכב או בתוך הרכבת וכן הלאה. כדי לפתח תיאוריה יש להתחיל עם העובדות.

אלברט שבות : שוב אתה צודק נחום. אדם יכול לנוע בניגוד לתנועת הרכב או הרכבת, אבל האם תנועתו הנגדית זו סותרת את תנועתו *כמקשה אחת* עם הרכבת ביחס לפסי הרכבת?
נמשיך הלאה. שמונת כוכבי הלכת ואנחנו בתוכם נעים כמקשה אחת עם השמש סביב מרכז שביל החלב במהירות של 800,000 קמ"ש, ומשלימים מידי 250,000 שנה מסלול שאורכו 1,500 טרליון ק"מ; האם אתה כופר בעובדה הזאת? אנסח את השאלה אחרת: האם התנועה היחסית בין כוכבי הלכת משנה במשהו מהעובדה הזאת?

נמשיך הלאה. העצם "כדור הארץ" נע סביב השמש במהירות של 105,000 קמ"ש והוא משלים מידי שנה מסלול שאורכו כ-900 מליון ק"מ. יוצא שכל העצמים שעל פני כדור הארץ נעים ללא לאות במהירות של 105,000 קמ"ש ועוברים מידי שנה מרחק של 900 מליון ק"מ, זאת למרות שיש הרבה אנשים עצבנים שנעים ללא לאות הלוך וחזור לכל הכיוונים ברכבות הפזורות על פני כדור הארץ, אבל תנועתם העצבנית זו משנה במשהו מהעובדה שכל הרכבת על כל האנשים והחפצים שבתוכה- נעים כמקשה אחת ביחס לפסי הרכבת? או שכל כדור הארץ עם כל הרכבות הפזורות בתוכו נעים כמקשה אחת סביב השמש? מה הקשר נחום בין תנועת העצמים היחסית שללא ספק קיימת ושרירה ביניהם, לבין תנועת היחידה שאותם העצמים כלולים עליה? 

האלקטרונים של האטום נחום. הם נעים סביב גרעין האטום במהירות מטורפת, היש לך ספק שאינם מלווים את האטום כיחידה לכל מקום אליו נדרש ובמהירות הנדרשת. 

אינני מנסה לפתח תאוריה, אני בוהה במציאות.

אלברט שבות : נושא זה הוא נושא עיוני מדעי שאפשר לפסוק בו לכאן או לכאן ועבורי אתה סמכות נחום, לכן אינני יכול להתיר את הדו-שיח הזה בקול ענות חלושה... ואני חוזר אליך בהערה היהירה זו שאני הקטן מפנה אותה אליך: הסתייגותך מהמושג "תנועה במקשה אחת" אינה מובנת ובלשון המעטה. כיצד אתה מקבל איפוא את תנועת חלקיקי האטום הנעים במקשה אחת? חלקיקי האטום פרוסים על שטח עצום ממדים שגדול פי 100,000 מהנפח שהם תופסים במרחב האטום! מדוע אין לך בעיה עם תנועת כדור הארץ במקשה אחת ובמהירות אחת סביב השמש? כלום אין תנועה יחסית של טרליוני המערכות הפזורות על פניו?! 

אנסח את הסיכום שלי משפטית: ידידי נחום שחף, כבעל סמכות בפיזיקה העיונית ומתוך האמור לעיל, אני זקוק לחותמך כי כל גרמי השמים הנעים ביחידתם במקשה אחת – נעים ביחידתם במקשה אחת. חותם זה יעביר אותנו לפרק הבא במופע המציאות: מה גורם לגרמי שמים לנוע במקשה אחת? כלומר מהו מקור המכונה על-ידינו "יחסי גומלין"? חותמך נחוץ כאוויר לנשימה.

                                                         ___________________________________ 

 

עד כאן הדיון השני שגם נקטע באיבו ע"י נחום שחף שבחר לא להמשיך בו; הוא לא ענה יותר. 

מילה אחת לסיכום הפרק הזה. המדובר לכאורה בתאוריה פיזיקלית בה אני מנסה לטעון באובססיה ובניגוד לרוב הדעות כי היקום הוא אינסופי. ולמעשה רבים וטובים ממני טענו לפניי כי היקום הוא אינסופי, והמדובר איפוא בתפיסה מדעית המבוססת על תצפיות מדעיות ועל שיטת חשיבה לוגית לכל דבר ועיקר. ואכן הוא הדבר: בסופו של יום הכל יקום ויפול על שיטת החשיבה הלוגית המבוססת על תצפיות מדעיות, והוא אשר אמרתי- לא ניתן לחמוק מההגיון הנדרש: כפי שמקור כל מופע הוא ביחידה הגדולה שמכילה את הקטנה, כך מקור המופעים ביקום הידוע הוא ביחידה הגדולה הימנו- היא היחידה שעוד לא זוהתה על-ידינו אך ללא ספק קיימת. ובלשון תמציתית- ליקום אין ולא יכול להיות סוף, אחרת, ללא המשך, אין הסבר שיניח את הדעת למופעים נטולי מקור... 

תאורית המפץ שמתיימרת להסביר ולהתחקות אחר מקור החומר אינה יכולה למלא את המשבצת המיידית של מופע המציאות, הכיסא שאני יושב עליו דוחק: מהו מקור קיום הכיסא הזה ברגע זה? מהו מקור מיקומו העכשוי ותכונותיו העכשויות? המציאות עונה לי במילים מפורשות: את תשובותיך תמצא ביחידה שהכיסא מנוי עליה- היא היא מקור קיום הכיסא ומיקומו ברגע זה במרחב. התאוריה ממלא את הוואקום שנוצר ע"י המציאות הבלתי גלויה, אולם וכשאתה מעמיד את התאוריה מול המציאות – המציאות מנצחת ובגדול; היא אמינה יותר מכל תאוריה ותפיסה. 

המדובר, ללא ספק, בסוגיה מדעית עיונית שניתן, ע"פ התצפיות והשכל הישר לפסוק בה כי היקום שלנו הוא אינסופי, מעולם לא היו לו גדרות ולעולם לא יהיו, אולם ובניגוד לכל הסוגיות והפסיקות המדעיות- בסוגיה דנן לא הכרעתה חשובה אלא המסקנות העולות ממנה. המסקנות העולות מתפיסה מעודכנת של יקום אינסופי משנות סופית את תפיסת החיים המוגבלים. נעמוד על המסקנות של היקום האינסופי בפרק הבא.    

המשך לפרק ז'