שיניים נקיות - לא תמיד זה טוב

קוד: ביאור:עמוס ד6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

עמוס ד4-6: "בואו בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ, הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לפשוע; וְהָבִיאוּ לבוקר זִבְחֵיכֶם, לשלושת יָמִים מעשרותיכם. וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה, וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ, כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ד' ה'. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל עָרֵיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם, וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה'"

נקיון שיניים זו אחת התוצאות של פורענות הרעב. מי שאינו אוכל - שיניו נקיות (דעת מקרא).

ותרגום יונתן תרגם נקיון "אקהיות": אדם שלא לועס בסוף שיניו יהיו קהות כמו סכין שלא משתמשים בה.

ויש אומרים ש"אקהיות" מלשון ריקניות, שהשיניים ריקות ממזון בשל הרעב.

וייתכן שיש כאן דוגמה של ציניות בתנך: "אתם נתתם לי דברים יפים שאני לא באמת צריך - זבחים ומעשרות, אז גם אני נתתי לכם דברים יפים שאתם לא צריכים - שיניים נקיות מרעב..."

תגובות