קוד: ציניות בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל ע"פ רוני אביקם
אל:
ועתה לכו ונהרגהו, ונשליכהו באחד הבורות... ונראה מה יהיו חלומותיו"
לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" - אבל במקומכם כן מחליפים את הצעיר עם הבכור - רמז להחלפת הברכות
ויאמר משה: 'כן דיברת, לא אוסיף עוד ראות פניך'"
ויבוא אליו, והנו ניצב על עולתו, ושרי מואב איתו; ויאמר לו בלק ' מה דיבר ה'?'" (רש"י).
והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל, ויאמר: 'דבר סתר לי אליך המלך '; ויאמר 'הס!' וייצאו מעליו כל העומדים עליו. ואהוד בא אליו, והוא יושב בעליית המקרה אשר לו לבדו, ויאמר אהוד ' דבר אלוהים לי אליך '; ויקם מעל הכיסא. וישלח אהוד את יד שמאלו, וייקח את החרב מעל ירך ימינו; ויתקעה בבטנו" (פירוט).
ויאמר אליו זבול, 'איה איפוא פיך אשר תאמר 'מי אבימלך כי נעבדנו?!'; הלוא זה העם אשר מאסת בו - צא נא עתה והילחם בו!'"
ויקרא מהרה אל הנער נושא כליו, ויאמר לו 'שלוף חרבך ומותתני - פן יאמרו לי אישה הרגתהו'; וידקרהו נערו וימות"... שמ"ב יא 21: "
מי הכה את אבימלך בן ירובשת, הלוא אישה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ...".
ותצלח עליו רוח ה', ויירד אשקלון ויך מהם שלושים איש וייקח את חליצותם, וייתן החליפות למגידי החידה; וייחר אפו, ויעל בית אביהו" - רציתם חליפות? קחו!...
ויאמרו אליו בני דן: 'אל תשמע קולך עימנו - פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש, ואספת נפשך ונפש ביתך'."
ויאמר שמואל: 'ומֶה קול הצאן הזה באוזניי, וקול הבקר אשר אנוכי שומע?'" (ע"פ דובי לסקר)
הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם?!" (פירוט) (ע"פ אביגיל גלמן)
ותצא מיכל בת שאול לקראת דויד, ותאמר
: 'מה נכבד היום מלך ישראל, אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו, כהיגלות נגלות אחד הריקים'.".
ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו, ויאמר: קראו בקול גדול כי אלוהים הוא - כי שיח וכי שיג לו, וכי דרך לו; אוליי ישן הוא וייקץ"
ויאמר אליו ' לא ליבי הלך, כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך; העת לקחת את הכסף, ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות?!'"
ויאמר אל יושיע ך ה'..." - רמז לאלישע. "
...מאיין אושיעך - המן הגורן, או מן היקב?!"
ויקצוף עליו איש האלוהים, ויאמר ' להכות חמש או שש פעמים, אז הכית את ארם עד כלה?! ועתה, שלוש פעמים תכה את ארם'." (ע"פ שחר מיידנבאום).
ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים, אם תוכל לתת לך רכבים עליהם?!" (וכן שאר הנאום של רבשקה)
חמאה ודבש יאכל - לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב" (תגובה לגאוה על "ארץ זבת חלב ודבש").
ראש וזנב, כפה ואגמון... זקן ונשוא פנים הוא הראש, ונביא מורה שקר הוא הזנב" (נביא השקר מזדנב מאחרי המנהיג במקום להוכיח אותו)
חצייו שרף במו אש, על חצייו בשר יאכל, יצלה צלי וישבע; אף יחום ויאמר האח, חמותי ראיתי אור. ושאריתו לאל עשה לפסלו; יסגוד לו וישתחו, ויתפלל אליו, ויאמר 'הצילני כי אלי אתה'"
ואיה אלוהיך, אשר עשית לך - יקומו, אם יושיעוך בעת רעתך; כי מספר עריך היו אלוהיך יהודה... ותאמרי כי ניקיתי, אך שב אפו ממני; הנני נשפט אותך על אומרך 'לא חטאתי'"
בואו בית אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע; והביאו לבוקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם. וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו: כי כן אהבתם בני ישראל, נאום ד' ה'. וגם אני נתתי לכם נקיון שיניים בכל עריכם, וחוסר לחם בכול מקומותיכם; ולא שבתם עדיי, נאום ה'" (נקיון שיניים = דבר יפה אבל חסר-תועלת כשיש רעב)
כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו[יַכְשִׁילוּ]" (ע"פ הרב דוד קליר)
עובד אדמתו - ישבע לחם, ומרדף ריקים - 'ישבע' ריש" (פירוט; ע"פ הרב דוד קליר).
נוֹתֵן לָרָשׁ - 'אֵין' מַחְסוֹר, וּמַעְלִים עֵינָיו - 'רַב' מְאֵרוֹת" (פירוט; ע"פ אברהם אהוביה).
וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; לָכֵן לֹא-אוֹסִיף, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. לְכוּ, וְזַעֲקוּ אֶל-הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, בָּם: הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם, בְּעֵת צָרַתְכֶם" [אסף, assaft AT babylon DOT com]
וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאֶל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הָלֹךְ הֹלֵךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם 'בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם!'. וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאֶל בֶן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ": האנשים באמת "באו אל גדליה", רק לא למצפה, כמו שהם חשבו, אלא לעולם הבא... [דינה גולדין]
וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר?!" [גרי רשף GeriReshef @ Yahoo.com]
לא ידעתי השומר אחי אנוכי?!" [גרי רשף GeriReshef @ Yahoo.com]
החסר משוגעים אנוכי?!" - אכיש מלך גת רומז שהוא שמח בחלקו... [גרי רשף GeriReshef @ Yahoo.com]
ויקבצו כל-אנשי-יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל-העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ו מ ה ג ש מ י ם". לא נכתב בציניות במקור, אבל אותי זה מצחיק [יניב].
למה גנבת את אלהי?!" [הלל]
עד אשר יצא מאפכם" [צחי]
אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל" (פירוט)