1 וידבר שאול אל-יונתן בנו ואל-כל-עבדיו להמית את-דוד ויהונתן בן-שאול חפץ בדוד מאד. 2 ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר-נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת. 3 ואני אצא ועמדתי ליד-אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל-אבי וראיתי מה והגדתי לך.
4 וידבר יהונתן בדוד טוב אל-שאול אביו ויאמר אליו אל-יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב-לך מאד. 5 וישם את-נפשו בכפו ויך את-הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל-ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את-דוד חנם. 6 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי-יהוה אם-יומת. 7 ויקרא יהונתן לדוד ויגד-לו יהונתן את כל-הדברים האלה ויבא יהונתן את-דוד אל-שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום.
8 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו. 9 ותהי רוח יהוה רעה אל-שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד. 10 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את-החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא.
11 וישלח שאול מלאכים אל-בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם-אינך ממלט את-נפשך הלילה מחר אתה מומת. 12 ותרד מיכל את-דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט. 13 ותקח מיכל את-התרפים ותשם אל-המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד.
14 וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד ותאמר חלה הוא.
15 וישלח שאול את-המלאכים לראות את-דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו. 16 ויבאו המלאכים והנה התרפים אל-המטה וכביר העזים מראשתיו.
17 ויאמר שאול אל-מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את-איבי וימלט ותאמר מיכל אל-שאול הוא-אמר אלי שלחני למה אמיתך. 18 ודוד ברח וימלט ויבא אל-שמואל הרמתה ויגד-לו את כל-אשר עשה-לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית. 19 ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה. 20 וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד וירא את-להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על-מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם-המה. 21 ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם-המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם-המה. 22 וילך גם-הוא הרמתה ויבא עד-בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה. 23 וילך שם אל-נוית ברמה ותהי עליו גם-הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד-באו בנוית ברמה. 24 ויפשט גם-הוא בגדיו ויתנבא גם-הוא לפני שמואל ויפל ערם כל-היום ההוא וכל-הלילה על-כן יאמרו הגם שאול בנביאם.