קוד: ביאור:שמואל א יט24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמואל א יט23: "וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נוית[נָיוֹת] בָּרָמָה, וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בנוית[בְּנָיוֹת] בָּרָמָה
".
שמואל א יט24: "וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה; עַל כֵּן יֹאמְרוּ 'הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם?!'
"
דוד ברח מפני שאול אל שמואל הנביא, וישב בנָיוֹת, שם ניהל שמואל בית-ספר לנביאים. שאול רדף אחרי דוד, אולם אז קרה לו דבר לא צפוי.
הביטוי
הגם שאול בנביאים?! מזכיר אירוע דומה, שקרה לשאול לפני זמן רב,
מייד לאחר שנמשח. גם אז הוא פגש נביאים, הצטרף אליהם והשתתף בנבואתם, ורוחו עלתה לעולמות עליונים,
שמואל א י11-12: "וַיְהִי, כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא, וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ 'מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ?
הֲגַם שָׁאוּל
בַּנְּבִיאִים?!'. וַיַּעַן
אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר 'וּמִי אֲבִיהֶם?' עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל
'
הֲגַם שָׁאוּל
בַּנְּבִאִים
?! '
".
מאז עברו על שאול שינויים רבים. הוא נכנס לתפקיד המלך, והרגיש את מלוא כובד האחריות של ניהול הממלכה. אחריות זו דרשה ממנו, לפי דעתו, גם לשמור על כבוד המלכות, ולרדוף אחרי דוד המורד במלכות.
אבל כשראה את הנביאים המתנבאים לפני שמואל, הוא נזכר בחבל הנביאים שפגש לפני הרבה זמן. הוא נזכר בחוויה המרוממת של התעלות מעל חיי העולם הזה. הוא השתוקק להסיר מעליו את עול השלטון, את האחריות לכבוד המלוכה, ואת הצורך לרדוף אחרי דוד. ולכן הוא
פשט את בגדיו - בגדי מלכותו; הוא חזר להיות איש
פשוט; והרשה לעצמו שוב להצטרף אל בני הנביאים ולהתנבא עמהם לפני שמואל.
1. יש מפרשים, ששאול אכן התפשט לגמרי, כי כך היה מקובל בין בני הנביאים: "ויפשט גם הוא בגדיו - מלמד שהנביאים האחרים פשטו בגדיהם, כי
גם הוא לרבות. וענין זה, כי בבא הנבואה על האדם יתבטלו הרגשותיו, ויפול האדם, כמו שאומר בבלעם: "נופל וגלוי עינים", ואמר בדניאל: "ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה". ופעמים יקרה שיפשט בגדיו מפני רוב בטול הרגשותיו ומחשבותיו הנפשיות, וישאר בכח השכל לבדו
"
(רד"ק). לפי פירוש זה, הבגדים מסמלים את עולם החומר והרגש, וההתפשטות מסמלת את ביטול הקשר עם עולם זה ואת ההתעלות לעולם השכל הטהור.
2. לכן, יש מפרשים, ששאול פשט רק את
בגדיו המיוחדים - בגדי מלכותו.
גם הוא לבש בגדים פשוטים, כמו עבדיו שהגיעו לשם לפניו, וכמו כל שאר הנביאים בניות: "ויפשט גם הוא בגדיו - בגדי מלכות, ללבוש בגדי התלמידים;
ויפול ערום - "ונפל ברשן", תרגם יונתן "ונפל ערטילאי", ובשם רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד: ברשן בלשון ערבי משוגע
"
(רש"י), "ועת בא לפני שמואל, גבר עליו השפע מאד, עד
פשט בגדי מלכות, כי כשל כח הגוף משאתם עת לבשה נפשו מלכות אלהים,
ויתנבא גם הוא לפני שמואל במעלה יותר ממה שהתנבא בדרך, וזאת שנית
שנפל ערום על פניו כל היום והלילה, כי לא סר הרוח ממנו, מה שלא היה כן למלאכיו שהתנבאו רק לפרקים כברק הנוצץ ומתכסה.
על כן יאמרו, רצה לומר, בזה התחזק שנית המשל שהושם בפי כולם על כל המתנבא בלא הכנה, לאמר עליו:
הגם שאול
בנביאים?! (כנ"ל
סימן י). כי הגם שגם מלאכי שאול נבאו, אחר שהיה זה רק שעה קטנה ורק לפני שמואל, לא היה למשל, מה שאין כן שאול, שנבא זמן ארוך יום ולילה, וגם טרם הגיע אל הנביא, לכן רק הוא היה למשל, לא זולתו
"
(מלבי"ם).
3. וייתכן ששאול אכן התפשט, אולם אין זה דבר שמאפיין את הנביאים, אלא זהו עונש לשאול: מכיוון שהתגאה ורדף אחרי דוד, ה' גרם לו - דרך רוח הנבואה - להשפיל את עצמו ולהתפשט; ראו גם
עירום - משל להשפלה.
ראו גם: ותחל רוח ה' לפעמו / חגי הופר