קוד: ביאור:חבקוק א4 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
חבקוק א4: "עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט; כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל
"
"- אם יתגשמו החזונות הנוראיים שאני רואה, אני חושש ש
על כן תפוג (תתבטל)
התורה,
ולנצח לא יצא משפט צדק;
כי אני רואה עם
רשע מכתיר (מקיף מכל כיוון) את העם
הצדיק ממנו; אם העם הרשע יצליח וישתלט על האיזור,
על כן יצא מכאן והלאה רק
משפט מעוקל (עקום)."
בפסוקים הקודמים תיאר חבקוק חזונות נוראיים שהוא רואה: עם חזק ואכזר (הכשדים) עומד לכבוש את כל האיזור. בפסוקנו הוא מתאר את ההרס שיגרום הכיבוש הכשדי למערכת התורה והמשפט. הפסוק מעורר כמה שאלות:
על זה שישראל רואין הצלחתו שלו, תפיג ותעבור תורה מהם, וישמעו לו, וישתחוו לצורה בבקעת דורא (דניאל ג)" (רש"י).
כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ...", תהלים כב13: "
סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי". או בשיכול אותיות: מכרית, כורת והורס (ע"פ דעת מקרא). הרשעים מקיפים את הצדיקים מכל כיוון, אין לאן לברוח; הצדק לעולם לא יוכל לצאת לאור.
נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד" (מצודות). גם כשלומדים תורה, אין כוח להתמיד לאורך זמן.
וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא". כאשר נעשה משפט צדק - שני הצדדים מבינים, בסופו של דבר, שהמשפט הוא צודק, וגם אם בהתחלה הצד המפסיד מתמרמר על כך שהפסיד - בסופו של דבר הוא משלים עם זה ושמח שנעשה צדק, כך שהמשפט שנעשה נשאר לנצח - לתמיד. אבל כשהמשפט לא צודק - שני הצדדים מבינים שלא נעשה כאן צדק, וממשיכים לריב ולהתדיין. גם הצד המנצח מרגיש שהצדק לא אתו, ולכן עושה עוולות נוספות כדי למנוע מהצד השני לתקן את המצב. כך או כך, המשפט שנעשה אינו נשאר לנצח.
וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ", מלכים ב כד17: "
וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו". גם הצדיק הגדול ביותר - אם הוא הוכתר ע"י רשע - יהיה חייב להישמע להוראותיו ולשפוט שלא בצדק. "
גם הצדיק שרוצה לעשות משפט לא יוכל לעשותו, כי הרשע הוא המכתיר את הצדיק, ר"ל שהוא המלביש אותו כתר ועטרה שהצדיק השופט הוא קבוע לשפוט מאת המלך הרשע שהוא נתן עטרת הנשיאות בראשו, וצריך הוא להתנהג כפי חוקי הרשע ומשפטיו שהם עוות ועקול הדין" (מלבי"ם).
באופן כללי, למילה
משפט ישנם לפחות ארבעה מובנים:
א. חוק בין אדם לחברו; ב. תהליך שמטרתו לברר מי צודק; ג. מנהג קבוע; ד. ביצוע גזר הדין.