ואנו ואבלו פתחיה, ונקתה לארץ תשב

פסוקים דומים

ניקיון כמשל להיטהרות מעוונות חוזר כמה פעמים בנבואות ישעיהו:

• ישעיהו א16: "רַחֲצוּ,הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ"
• ישעיהו ד4: "אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ, בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר"

מקורות ופירושים נוספים

1. פירשנו ונקתה = תיטהר מעוונותיה, על-פי אברהם אהוביה: "פורענות המלחמה תמרק את חטאיה של ציון, ובתום הפורענות ייאמר עליה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה..." ("ככל הכתוב", עמ' 108).

גם בתלמוד פירשו חז"ל את ונקתה במשמעות של טהרה, רק שהם דרשו מכאן הלכה הקשורה לדיני טומאת נידה: אם אישה יושבת על הארץ ואז מוצאת עליה כתם של דם, לדעת רבי נחמיה אין הדבר מטמא אותה בטומאת נידה, "שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים... ונקתה לארץ תשב - כיון שישבה לארץ, נקתה" (רב מתנה מסביר את דברי רבי נחמיה, נידה ס ב).

2. ויש שפירשו ונקתה = תתרוקן מתושביה: "ונקתה - ותתרוקן מכל, כמו וגם אני נתתי להם נקיון שינים, ובלשון משנה יצא פלוני נקי מנכסיו. לארץ תשב - מגובה לשפלות, ישבו לארץ ידמו בתשעה באב" (רש"י); ראו גם ובעל השור נקי.

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של התואר " נקי " בלשון המקרא - נטול לכלוך טבעי או מוסרי (פירוט). לא מסתבר שהנביא יגיד על ארץ, שתושביה גלו ממנה, שהיא "נקיה".

3. וחז"ל דרשו ונקתה = תתרוקן ממעשים טובים: "נקיה מדברי תורה, נקיה מדברי נבואה, נקיה מצדיקים, נקיה ממצות ומעשים טובים." - רק לאחר שירושלים התרוקנה מכל דבר טוב, בא החורבן (איכה רבה פתיחה ז).

• אולם, כאמור, התואר נקי מציין, בדרך כלל, התרוקנות ממעשים רעים דווקא.