ובעל השור נקי

קוד: ובעל השור נקי בתנ"ך

סוג: תכלית

מאת: אראל

אל:

שמות כא28: "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת - סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי". ממה בדיוק הוא "נקי"?

בתלמוד בבלי (בבא קמא מא. - מב:) ובמכילתא (סימן קב) הובאו כמה דעות:

1. "שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו 'יצא איש פלוני נקי מנכסיו', ואין לו בהם הנאה של כלום" (בבלי); ולמד מכאן, שלבעל השור אסור להשתמש בשור - לא רק באכילה אלא גם באופן אחר (לדוגמה, אסור לו למכור את נבלת השור לגוי, או להשתמש בעורו לעשיית נעליים). לפי זה, משמעות השורש "נקי" כאן היא כמו בפסוקים  ישעיהו ג26: "וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ, וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב" (ציון תהיה נקיה וריקה מתושביה), עמוס ד6: "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל עָרֵיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם..." (נקיון שיניים מקביל לחוסר לחם - שיניכם יהיו ריקות מאוכל);

2. "ר' יהודה אומר: נקי מידי שמים" (מכילתא). בפסוק הבא נאמר, שאם מדובר בשור נַגָּח, שכבר נגח כמה פעמים (3 פעמים, לדברי חז"ל) ובעליו לא שמר עליו, אז כאשר הוא נוגח פעם נוספת והורג, בעליו חייב מיתה בידי שמיים: שמות כא29: "וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה - הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת": בפסוק שלנו נאמר, שכאשר השור הוא תָם, כלומר, נוגח בפעמים הראשונות, בעליו נקי = פטור מעונש, פטור ממיתה בידי שמיים.

3. "רבי אליעזר/שמעון בן עזאי אומר: נקי מחצי כופר" (בבלי/מכילתא): בפסוק הבא נאמר, שכאשר השור נגח, בעל השור צריך לשלם כופר-נפש ליורשיו של ההרוג: שמות כא30: "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו, וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו"; והכלל בכל דיני נזיקין הוא, שבעל שור תָם משלם חצי נזק; אם כך, היינו יכולים לחשוב, שגם במקרה שלנו בעל השור צריך לשלם חצי כופר; המילים "ובעל השור נקי" מלמדות שבעל השור פטור לגמרי, ולא צריך לשלם אפילו חצי כופר. והסיבה היא, שהתשלום במקרה זה אינו פיצוי לניזק (שכבר מת, ל"ע) אלא כפרה על בעל השור, ובמקרה זה בעל השור אינו חייב מיתה ולכן אין צורך שישלם כופר.

4. "רבי יוסי הגלילי/רבי עקיבא אומר: נקי מדמי ולדות" (בבלי/מכילתא): באחד הפסוקים הקודמים נאמר, שכאשר אנשים פוגעים בטעות באישה הרה וגורמים לה להפיל, הם צריכים לשלם פיצויים על אבדן הוולדות, מעבר לפיצויים על הפגיעה באישה: שמות כא22: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים"; הפסוק שלנו מלמד, שכאשר שור תָם נוגח אישה הרה, בעליו פטור מפיצוי זה עבור הוולדות, וצריך לשלם רק על הנזק לאישה.

5. "רבי עקיבא/רבן גמליאל אומר: נקי מדמי עבד" (בבלי/מכילתא): באחד הפסוקים הבאים נאמר, שכאשר שור נַגָּח נוגח עבד והורגו, הוא צריך לשלם פיצוי כספי לאדוניו: שמות כא32: "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה, כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"; הפסוק שלנו מלמד, שכאשר השור תָם, בעליו פטור מתשלום זה.

לפי כל הפירושים הפסוק בא ללמד, שהאחריות של אדם לנזקים שגורם שור תָם היא מוגבלת - הוא אמנם מפסיד את השור, אבל לא צריך לשלם שום דבר מעבר לזה.

תגובות